העשירייה - נמרוד רשף (נימינים)

מאז הפריצה שלו למודעות של אנשי ההיפ-הופ בארץ, עם התקליט השני של שב"ק ס' (בעטיפה של ממתק) נמרוד רשף נחשב לאחד מטובי האמ.סיז בארץ. עם השנים רוב הדעות לגבי האמ.סי הטוב בארץ התחלקו בין תומכי סאבלימינל לתומכי נימי. האלבום האחרון והנוראי של סאבלימינל יחד עם המחווה שעשו NOD ונצ'י נץ' לנימי גרמו לי לרצות לתת כבוד לאחד מטובי האמ.סיז שהיו כאן.

באופן מוזר, למעט כמה שירי פסטיגל, לא שמענו אף פעם את נימי בסולו. הוא עבד עם מספר הרכבים (שב"ק ס', בויאקה ומספרי הסיפורים, בסדר כרונולוגי) אבל עם אף אחד לא הוציא יותר מאלבום אחד. העדויות מהשטח - בשלושת ההרכבים איתם עבדו - הן על בנאדם שמאד קשה לעבוד איתו, ולכן לא מפתיע שהפרויקטים שבהם עבד התפרקו (שב"ק בסופו של דבר התאחדו, אבל בלי נימי. החזרה שלו להרכב הייתה רק עשר שנים אחרי). על יכולות המיקרופון שלו, בכל אופן, לא היו תלונות.

בסופו של יום,  למרות קריירה של 14 שנה (עד היום ) לנימי אין מבחר שירים גדול במיוחד. שני האלבומים של שב"ק ס', האלבום של בויאקה ומספר מועט של הופעות אורח. למרות זאת הוא רשום על לא מעט רגעים בלתי-נשכחים בהיפ-הופ הישראלי והנה עשרת הטובים ביותר לדעתי:

10. מספרי הסיפורים - לגעת בשמיים

מספרי הסיפורים התחיל בתור הרכב של שני חבר'ה סימפטיים מחולון שענו לכינויים 'קליפטו' ו'אקסטראקט'. הם עשו ראפ בנוסח Bone Thugs N' Harmony - ראפ מהיר, מתגלגל, מלודי - ונתנו הופעה אחת בלתי נשכחת בערב ההופעות הגדול של ההיפ-הופ בשנת 2004 בפארק הירקון. לאחר מכן, מסיבות ש(לפחות לי) אינן ידועות, עזב אקסטראקט את ההרכב, נימי - שיחד עם צ'ולו ניהל אז את יאגא, הלייבל שניהל את מספרי הסיפורים - הצטרף להרכב והוסיף אליו זמרת\ראפרית בשם הילה, מספרי הסיפורים 'המציאו' ז'אנר שקראו לו 'ראפ אלגנט', ועבד גם הוא על ז'אנר הראפ המהיר. הוציאו שני שירים שהגיעו איכשהו לרדיו (לתוכניות ההיפ-הופ, דוגמאת 'עסק שחור' ז"ל) ואז נעלמו לתוך האפלה. 'לגעת בשמיים', אחד משני השירים הללו, הוא שיר שיוצא כנגד תופעת כוכבי האינסטנט. נימי מנצל את השורות שלו כדי לסגור חשבונות עם סאבלימינל ('תנו לו בכבוד, תנו לו בכפיים, מה זה?'), כוכב נולד ('כל אחת היום רוצה להיות נינט. נמאס') ושאר כוכבי הפופ שלא באו לו טוב בעין באותה התקופה. השיר נמצא עדיין להורדות פה ושם, אבל רק בגרסאת הרדיו (כלומר, אשכרה מוקלטת מהרדיו).

9. שב"ק ס' - ילד ירוק

אחד השירים המוצלחים מהאלבום השני של שב"ק ס' (והראשון של נימי עם השב"ק) שכולו שיר אהבה לגאנג'ה. נימי מגלגל את הפלואו שלו על הביט הסטלני ומכניס את התמציות של גואה, סיני וניו יורק לשיר

8. שב"ק ס' - ראפר
נימי תמיד ידע להכנס במי שהתחשק לו (ונראה את זה גם בהמשך), ובשיר הזה, שלקוח מהאלבום האחרון (והמאכזב) של שב"ק ס' הוא אמנם לא מדבר ישירות לסאבלימינל, אבל בין השורות בהחלט אפשר לשמוע על מי הוא מדבר. באופן אישי, לי תמיד הייתה הרגשה שנימי מקנא בסאבלימינל על ההצלחה המסחרית שלו.



7. בויאקה - מסיבויאקה
בויאקה - ההרכב של נימי יחד עם קוואמי וקוטג' - הוציאה מנימי משהו שלא ראינו גם בתקופה של שב"ק ס' - הוציאה ממנו היפ-הופ שמח באמת. גם בשירי המסיבות של שב"ק (כמו 'יהיה פיצוץ', נניח) נימי מוציא את הוורסים שלו עם לא מעט פוזה של קשיחות ו'גנגסטריות'. באלבום הזה - ובעיקר בשיר הזה, שהיה גם הסינגל המצליח ביותר מתוכו - נימי מגיע בלי קשיחות היתר לשירים ה'קלים' ויוצא לו כאן משהו מצוין.



6. מומי לוי מארח את נימי וצ'ולו - הלילה
ברגע האחרון החלפתי את השיר הזה עם השיר שמופיע במקום החמישי. אחד מהוורסים הטובים של נימי, שהתחיל מוורס של לא פחות מ-60 שורות (!) שקוצץ לאט לאט עד שהתאים לשיר הזה. נימי במעין סטורי-טלינג על יציאה למועדון, והוא עם הפוזה הבליינית סטייל.



5. שב"ק ס' - מביא אותה הפוך
לטעמי השיר שחיבר את הראפ של נימי לשב"ק בצורה הטובה ביותר. על גיטרות חשמליות וסימפול מ'הטוב הרע והמכוער' נימי מוריד שורות שנשמעות כאילו הן באות משיר של Das Efx. הוייב הגנגסטרי שהוא מביא ל'עטיפה של ממתק' מתחבר בדיוק לגיטרות ולתופים של שב"ק. ברוקלין פינת בת-ים זה כאן





4. שב"ק ס' - לעוף כמו ציפור
הופעה אחרונה של שב"ק במצעד הזה, ודווקא הוורס הכי חריג מבין הדברים שנימי עשה עם שב"ק. מחאה חברתית לא הייתה משהו שנימי התמקד בו יותר מדי, אבל בשיר הזה הוא מתחבר לוייב הכועס של החלוצים (חלוצי החלל, חמי ומירו) ושל מוקי, ומנצח אותם במשחק שלהם.



3. אבות המזון (נימי, מג'יק וצ'ולו) - נכון
עוד הרכב שנימי היה חלק ממנו היה 'אבות המזון'. למרות שלמעט השיר הזה הם לא הופיעו עם אף שיר אחר ולא שיחררו אף שיר. נימי, מג'יק וצ'ולו היו מה שהניע את 'יאגא' בשנים הטובות של ההיפ-הופ הישראלי (2002-2004) והביאו קדימה לא מעט הרכבים. בשיר הזה, שנכלל באלבום של צ'ולו, הם נותנים גם כן מחאה חברתית. נימי מוריד וורס ראשון שנותן את הטון לכל השיר (ולדעתי גם עזר עם הוורס השני) עם שורשים ברורים מהוו-טאנג (מה שרואים גם בקליפ).



2. DDD מארחים את נימי וצ'ולו - מגיע מלמטה
DDD היה עוד הרכב שעבד תחת 'יאגא', ואפילו הוציא אלבום ('עוד שקית') שקיבל מעמד מיתי כאחד מאלבומי ההארדקור\אנדרגראוד הטובים (ובעצם היחידים) שיצאו כאן. השיר הזה הוקלט לאלבום השני של ההרכב, שלא יצא עד היום. דיברנו על זה שנימי לא מפחד להכנס בכל מי שמעצבן אותו, והמיוחד בשיר הזה שנימי - בבית השני בשיר - לוקח את הבית של קרמזל (הבית הראשון) ולמעשה נכנס בקרמזל בשיר שלו. יצא כאן אחד מבתי האגו\דיסים הטובים בארץ



1. בויאקה מארחים את צ'ולו , הרביעיה הפותחת, סילברדון, פישי הגדול, שאנן סטריט, סאבלימינל והצל - תהודת זהות
הקטע הסוגר באלבום 'מיקרופון למקסימום' - אלבום שהציג את המיטב של הצעירים בסצינת ההיפ-הופ - היה השיר 'מיקרופון למקסימום' (מקורי, אני יודע) שיר שהביא על טראק אחד את כל החבר'ה שהשתתפו באלבום (פחות או יותר). החבר'ה המבוגרים יותר רצו גם, וככה נוצר השיר הענק הזה, שסוגר את האלבום של בויאקה.
מי שסוגר את השיר הזה הוא נימי, עם וורס שהוא נטו אגו, ולמעשה רק הדגיש את ההבדלים ברמה בינו לבין רוב החבר'ה שם.