יום שישי, 23 במרץ 2012

האביב כאן



סוף מרץ-תחילת אפריל. אוטוטו פסח, השמש בחוץ, אפשר ללכת עם חולצות קצרות. גם האלרגיות חזרו, לצערי. האביב, ואת זה תגיד לכם כל קלישאה, הוא התחלה חדשה ואנחנו בענייני התחלות. אז יאללה.
כולם מכירים את האמרה שכל סוף הוא התחלה חדשה. במקרה של הניקס ושל מייק ד'אנתוני, ראינו את זה בעיקר מהצד של הניקס. פיטוריו של מייק ד'אנתוני והחלפתו במייק וודסון הריצו את הניקס לחמישה נצחונות רצופים (בינתיים). אבל מה עם ההתחלה של ד'אנתוני? איפה הוא יכול למצוא את עצמו?

אני חושב שהקבוצה שהכי מתאימה לכישורים של ד'אנתוני נכון להיום היא אורלנדו. כבר הרבה זמן מתלוננים שם על הסגנון ההתקפי המדכא של הקבוצה שמנהיג המאמן סטן ואן גאנדי. דווייט הווארד החליט להשאר לפחות לעוד שנה ולדעתי זה הזמן להחליף את המאמן ואת השיטה.

אורלנדו נמצאת במקום נוראי מבחינה התקפית. הם מדורגים במקום ה-24 בנקודות למשחק, ורק השבוע הושפלו כשקלעו רק 59 נקודות נגד שיקאגו. אבל למה זה קורה? הרי כישרון לא חסר באורלנדו, וזה כישרון מהסוג שד'אנתוני ידע לעבוד איתו מצויין. פיק אנד רול סביב נלסון-הווארד עם קלעים כמו אנדרסון, רדיק וג'יי ריץ'. פתאום אפילו ביג בייבי יוכל להראות כמו שחקן כדורסל. לעיר של דיסני מגיע כדורסל שמח, וד'אנתוני מביא בדיוק את זה.

התוצאה כרגע פחות משנה. עם שיקאגו ומיאמי במזרח לא בטוח שזה יספיק ליותר מחצי גמר מזרח, אבל ד'אנתוני ידוע בתור מאמן של שחקנים, והוא יוכל להחזיר את ההנאה לקבוצה.

אלפי קילומטרים משם יש קבוצה כשרונית אחרת במשבר קל - הלוס אנג'לס קליפרס. הקליפרס במאזן שלילי 5-7 מאז תחילת מרץ, כולל את שלושת האחרונים שלהם בשלושה לילות. כבר ברור שהכסא רועד מתחת לויני דל נגרו, ובהחלט יכול להיות שעד סוף החודש הוא יילך הביתה. מי שלדעתי יכול לקחת את הקליפרס למדרגה הבאה הוא דווקא ג'רי סלואן.

סלואן יושב בבית מאז שנה שעברה, אחרי שהתפטר מהג'אז (באופן מוזר, ימים בודדים אחרי שחתם להארכת חוזה). הוא אימן במשך שנים רבות את הג'אז, שם בנה את הקבוצה המיתית של קארל מאלון וג'ון סטוקטון. בקליפרס הוא ייתקל בשילוב דומה - רק וירטואוזי יותר, ולא נמנע שמוכשר יותר - בדמות כריס פול ובלייק גריפין. 

להערכתי מה שצריכים בקליפרס נכון להיום זה בעיקר מחנך. הקבוצה התאהבה קצת יותר מדי בתדמית שלה כ-lob city ושכחה שלא תמיד זו הדרך לנצח משחקים. כריס פול הוא ווינר גדול, וגם בלייק גריפין הוא יותר מסתם מכונת הטבעות. רתימה של הכלים ההתקפיים וההגנתיים האחרים של הקבוצה (בראשות דיאנדרה ג'ורדן, קארון באטלר וניק יאנג) יכולה להעיף את הקליפרס גבוה מאד מהר מאד.

השמועות מדברות על סלואן בהקשר של הניקס. אישית, אני חושב ששם צריך משהו אחר - פיל ג'קסון, למשל - אבל השוק הגדול של לוס אנג'לס יחד עם הפיתוי לעבוד עם הרכז הטבעי הטוב בליגה יכול לקרוץ לסלואן לדעתי.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועכשיו לקצת גוד וייבס במוזיקה:
לפני איזה חודש העלתי לכאן טיזר להרכב שנקרא 1000 האיים. הראפר תמיר 'סטפר' כבר הוציא בעבר מיקסטייפ (עם השם הקליט והבלתי מתחכם תמיקסטפר) עם הרבה השפעות של אולדסקול וגוד וייבז. עכשיו עולה ריליס ראשון מההרכב שנקרא 'שלוש אותיות'. היפ-הופ אקוסטי ומעניין. אפשר לעקוב אחרי ההרכב בפייסבוק



ואם כבר גוד וייבס, אי אפשר בלי רגאיי. אלון 'סול ג'יי' הוא כבר מזמן לא שם חדש (בין השאר היה חלק ב713, ספיישל ובתחילת השנה קיבל חשיפה לא קטנה עם פזמון על האלבום של סאבלימינל, שזה בערך הדבר היחיד שעומד לזכות האלבום הזה). אז האלבום הראשון של סול ג'יי עומד להיות בעברית ומתוכות כבר שמענו את 'מריאנה' אבל בימים האחרונים הוא טפטף לרשת כמה שירים באנגלית - בין השאר עם נצ'י ובזוקה (חבריו לפרוייקט ספיישל) ועם בוקה (שנותן ראפ באנגלית שנשמע מעולה). את כל זה אפשר לשמוע בדף הסאונדקלאוד שלו. גם אותו אפשר למצוא בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה