יום שלישי, 29 במאי 2012

מד מן - פרק 10 - הזמנים (לא) משתנים

בעונה שעוסקת כל כך הרבה בפערי הדורות, זה היה רק צפוי שיגיע פרק שעוסק בצורה בולטת בעבר, הווה ועתיד - ובעיקר ביחסי הגומלין בינהם. 
הפרק הזה מזיז אותנו בין תקופות. אם בלא מעט רפרנסים לפרקים קודמים (דוגמאות לא חסרות כאן וכאן), דרך שיחות של דמויות וכמובן - על ידי ההחזרה הפיזית של פול קינזי לסדרה, גם אם רק לפרק אחד.
ליין
אחד הדברים שמעצבנים במד מן היא הנטייה שלהם להפיל פתאום קווי עלילה תלושים לחלוטין. לדוגמה ליין - מאיפה הגיעה פרשיית המס הזו פתאום? למעט העובדה שנועדה להדגיש שליין הוא יותר אמריקאי מבריטי היום (ולכן לא שילם את המס לבריטניה ותרגם את התשלום שהוא חייב לדולרים) ולהדגיש שהוא לא בנאדם ישר כפי שהוא מנסה לצייר עצמו ברבים? אז ליין בעצם מתחמן כאן את כולם - את השותפים, את רואה החשבון ואת אשתו - כדי להציל את התחת של עצמו. סביר להניח שזה יחזור אליו בריקושט בשלב מתקדם יותר של העונה, בעיקר לאור זה שאנחנו רואים שהוא מתקשה לשמור על שלוות נפש. האם ההסתבכות הזו מבריטניה (עברו של ליין) תביא לשינוי במעמדו בSCDP בעתיד?

ג'ואן
חשוב להבין באמת את ההקשר שמציג גדי להב על נושא הגירושין ב-1966 (למי שאין כוח לקרוא: ב-1966 בניו יורק, העילה היחידה האפשרית להגשת בקשת גירושין היא בגידה) העבר שלה עם רוג'ר רודף אותה, גם בחייה האישיים וגם בעבודה. הסצינה שלה עם דון במגרש המכוניות, מצד שני (כמו גם חלק העלאת הזיכרונות בפאב) מראים שהיא מעדיפה את העבר שלה על העתיד - היא מוותרת על המכונית המשפחתית לטובת זה הראוותנית, בעלת שני המקומות (והאדומה, אסור לשכוח שרוג'ר תמיד קורא לג'ואן Red). כשדון אומר לה מזל טוב על הגירושין, היא לא ממש מבינה למה, מבחינתו של דון גירושין הם התחלה של פרק חדש ושל עתיד טוב יותר, מבחינת ג'ואן זה חזרה לסטטוס המחפשת, ועכשיו גם יש לה מגרעה - ילד. 

הארי ופול
העבר-עתיד משחק בשיא החוזקה בסיפור הזה, הארי לא רוצה לעזור לפול - חברו מהסוכנות הקודמת - למען האמת הוא אפילו לא רוצה להפגש איתו, אבל ברגע שהארי נחשף במלוא העוצמה להווה של פול - החיים עם האישה שבעצם רוצה רק את כישורי המכירה שלו - הוא נרתם לעזור לו להתחיל משהו חדש, רק להתנתק מהעיר הזו, מהעבר שלו ולפתוח דף חדש במקום אחר. אפשר להבין כאן גם שהתפיסה של הארי היא שניו יורק (וקצת מצחיק להשתמש במילה 'ניו' בהקשר הזה) היא למעשה ההווה, אך בעיקר העבר והעתיד נמצא בלוס אנג'לס. התייחסויות נוספות לנושא העבר-עתיד: פול לא מוותר על החלום הישן שלו להיות כותב, הוא גם נמצא בקונפליקט בין ההארי קרישנה (ישן) למסע בין כוכבים (עתיד) ולקשמי משתמשת בעבר שלה בזנות כדי לקדם את העתיד של התנועה באמצעות כישורי הגיוס של קינזי.

דון
אנחנו רואים כאן למעשה את דון החדש, זה שאיבד את הרעב, איבד את הערנות. וברור שהעתיד שלו - ושל SCDP - נראה לא טוב, והוא בתהליך מסויים להפוך להיות רוג'ר - אחד שנשאר שם בגלל חסדי עבר, ולא בגלל שהוא תורם משהו בהווה. סטירות הלחי שהוא מקבל אחת אחרי השניה - ממייגן, מפיט ואפשר אולי להכניס גם את העלבון מגינזברג בסוף הפרק הקודם - מעירות אותו והוא מבין שבשביל העתיד שלו והעתיד של החברה הוא צריך לחזור להיות דון הישן, זה שכולם הולכים אחריו. הפרקים הקרובים יראו לנו האם זה שינוי אמיתי שהוא עובר, או שזו הייתה התעוררות רגעית בלבד.

ובקטנות
  • בזמן שרוג'ר יוצא פתטי בצורה ברורה (עוד מוטיב עבר-עתיד - ג'ואן - המאהבת המיתולוגית - שולחת אותו להתחיל עם מזכירה חדשה) פיט גם מושפל, אפילו מבלי שהוא שם לב לכך - במשך כל הפרק הוא מחפש את הפידבק החיובי על הקשרים עם יגואר, ובסוף דון, במחי מונולוג קצר, לוקח את כל הקרדיט, אפילו בלי להזכיר את פיט במילה טובה. פיט מסתכל עליו בהערצה, כמו שהיה בעונות הראשונות. אבל מאזני הכוחות השתנו מאז, ונראה אם לא יהיה איזה שינוי בהמשך.
  • בסצינת הפאב דון שואל את ג'ואן - "לא דומה אפילו קצת לסינטרה?" הניסיון להדמות לסינטרה ולא לכוכבים החדשים כמו הביטלס (או אלביס) מדגיש לנו את הנוסטלגיה סביב הפגישה שלהם (סינטרה אמנם היה כוכב באותה תקופה, אבל ב-1967 כבר הוציא את something stupid עם ננסי - הבת שלו)
  • כשהשליח מוסר לג'ואן את המכתב הוא משתמש במילה Served. המינוח you got served באנגלית (ששימש גם ככותרת לסרט זוועתי) משמש בסלנג למינוח 'הושפלת' או 'נדפקת'
  • הדמויות הותיקות מככבות בפרק הזה - דון, ג'ואן, פיט, ליין, רוג'ר, הארי - אפילו החזירו את קינזי. הדמויות מהדור החדש - מייגן, סאלי וגינזברג - משחקת תפקיד שולי, אם בכלל.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה