עברנו את קו מחצית העונה, ויחד איתו קורים שני דברים: הראשון - מתחילות להתגלות מגמות: איזה קבוצות 'נעולות' בפלייאוף, איזה קבוצות ינסו להלחם עליו עד הרגע האחרון ואיזה קבוצות ויתרו על העונה הנוכחית וינסו לבנות עם מה שיש לעונה הבאה. במקביל מתקרב הדדליין לטריידים (התאריך האחרון שבו מותר להעביר שחקנים מקבוצה לקבוצה), אשר בדרך כלל מסמל התקרבות של עסקאות, בעיקר מצד קבוצות המנסות להוריד חוזים גדולים (לרוב מדובר בקבוצות התחתית) או להוסיף שחקנים מוכחים כדי להכנס לפלייאוף\לשדרג את המעמד לקרב על האליפות.
השם הגדול ביותר כרגע הוא עדיין כרמלו אנתוני. אמנם הנטס - שהיו המועמדים הרציניים ביותר לקלוט את כרמלו במהלך העונה - הודיעו שהם נסוגים מהמירוץ, אבל מספר קבוצות - בינהן דאלאס, יוסטון ושיקאגו - עשויות לחזור אליו ככל שהדדליין מתקרב.
כרגע עושה רושם שכרמלו רוצה להגיע לניו יורק, ונכון להיום ההערכות הן שהוא יהיה מוכן לשחק בדנבר (או בכל מקום אחר) עד סוף העונה ללא התחייבות מעבר לכך, ולחתום בקיץ כשחקן חופשי בניו יורק. הנאגטס, סביר להניח, לא ירצו לראות אותו הולך בלי תמורה (כמו שקרה עם לברון ג'יימס בקיץ האחרון) ויתפשרו בסופו של דבר על העסקה הכי טובה שתהיה להם ביד. אז נתחיל ממנו, ונראה לאן נתגלגל:
טרייד מספר 1:
מעורבות: ארבע קבוצות: מינסוטה, דנבר, ניו יורק, פילדלפיה:
מינסוטה טימברוולבס:
נותנים: סבסטיאן טלפייר (לניו יורק) ובחירת דראפט ראשונה (לדנבר)
מקבלים: אנתוני ראנדולף (מניו יורק)
למה? אנתוני ראנדולף הוא שחקן גבוה צעיר עם הרבה פוטנציאל לא ממומש. באופן מפתיע, מינסוטה הפכה העונה לחממה לשחקנים גבוהים עם פוטנציאלים לא ממומשים (תשאלו את מייקל ביזלי ודארקו מיליצ'יץ') ובמינסוטה ישמחו לקחת גם את ראנדולף שישחק באותו קו קדמי עם מיליצ'ץ' וקווין לאב. ניו יורק, מצידים, משיגים את בחירת הדראפט שהם צריכים בשביל דנבר, וגם רכז מחליף שכמו אנתוני, הוא יליד ניו יורק.
ניו יורק ניקס:
נותנים: אנתוני ראנדולף (למינסוטה), לאנדרי פילדס (לדנבר), ווילסון צ'אנדלר ואדי קארי (לפילדלפיה)
מקבלים: סבסטיאן טלפייר (ממינסוטה), כרמלו אנתוני (מדנבר)
למה? הניקס מצרפים שחקן נוסף ויוצרים איום משולש משלהם - אמארה, פלטון וכרמלו - כדי להתחרות בבוסטון (פירס-אלן-גארנט-רונדו), מיאמי (לברון-וייד-בוש) שיקאגו (רוז-דנג-בוזר-נואה) ואורלנדו (הווארד-טורקוגלו-ריצ'ארדסון-נלסון). בנוסף נשאר להם גם גאלינרי כקלעי חוץ אמין (דנבר לפי הדיווחים לא מעוניינים בו) טוריאף כגבוה ראשי וטלפייר, דגלאס, ווקר ו-וויליאמס מהספסל. יאפשר להם לרוץ חזק בפלייאוף ואפילו לפזול לכיוון גמר איזורי, ומשם הכל פתוח.
פילדלפיה 76':
נותנים: אנדרה איגואדלה ואנדרס נוצ'יוני (לדנבר)
מקבלים: ווילסון צ'אנדלר ואדי קארי (מניו יורק)
למה? זוכרים שדיברתי בפסקה הראשונה על הקבוצות שרוצות להפחית משכורות? אז פילדלפיה היא אחת מהן. הקבוצה משלמת נכון להיום 70 מיליון רק במשכורות, והטרייד הזה - עם המשכורת הגדולה של קארי שנמחקת מהספרים בקיץ והחוזה המסתיים של וילסון צ'אנדלר (שיסכים גם להארכת חוזה על סכומים לא גבוהים יחסית) תחסוך להם בערך 20 מיליון דולר בקיץ הקרוב. צ'אנדלר ישתלב טוב ליד הרוקי המאכזב בינתיים אוון טרנר, ויאפשר לו להתפתח - בדיוק כמו שבזמנו הטרייד ששלח את אלן אייברסון לפילדלפיה איפשר לאנדרה איגואדלה להתפתח. ההיסטוריה חוזרת על עצמה רבותיי.
דנבר נאגטס:
נותנים: כרמלו אנתוני (לניו יורק)
מקבלים: אנדרה איגואדלה ואנדרס נוצ'יוני (מפילדלפיה), לאנדרי פילדס (מניו יורק), בחירת דראפט ראשונה (ממינסוטה)
למה? במקום כרמלו אנתוני, הנאגטס מקבלים שחקן מוכשר לא פחות (איגואדלה) שחתום לעוד שנתיים לפחות (עם אופציית שחקן על השנה השלישית), רוקי מבטיח (לאנדרי פילדס) ובחירת דראפט גבוהה ממינסוטה. הם גם סופגים את החוזה של נוצ'יוני, אבל הוא דווקא יכול להיות מחליף סביר בדנבר, שאהבו את לינאס קלייז'ה ונאחרה כששיחקו שם. הטרייד הזה יאפשר להם להיות תחרותיים עדיין בפלייאוף הקרוב, עם עתיד ורוד עוד יותר תוך שנתיים.
******************************
טרייד מספר 2 (טרייד המשך):
מעורבות: 3 קבוצות: דנבר, מילווקי, קליבלנד
דנבר נאגטס:
נותנים: קניון מארטין וג'יי אר סמית' (לקליבלנד)
מקבלים: אנטואן ג'יימיסון (מקליבלנד), ג'ון סאלמונס (ממילווקי)
למה? חיזוק ההווה תוך שמירה גם על צפייה לעתיד. מארטין וסמית' מסיימים חוזה בקיץ הקרוב ושווים כ-22 מיליון דולר בחוזים נגמרים. ג'יימיסון וסאלמונס שניהם שחקנים ששווים (הרבה) יותר ממה שהם נותנים עכשיו. רוטציה של דנבר עם בילאפס-פילדס-איגואדלה-ג'יימיסון-ננה עם לאוסון-אפללו-סאלמונס-נוצ'יוני-אנדרסן מהספסל זו קבוצה עמוקה מאד שיכולה לרוץ יפה גם העונה וגם בעונה הבאה, בהנחה שבילאפס יחתום על חוזה לעוד שנה לפחות. עד אז מי שהם יביאו מהדראפט עם הבחירה של מינסוטה כבר יתפתח להיות שחקן משמעותי והחוזים של בילאפס וג'יימיסון ירדו מהספרים.
קליבלנד קאבאלירס:
נותנים: אנטואן ג'יימיסון (לדנבר), מוריס וויליאמס (למילווקי)
מקבלים: קניון מארטין וג'יי אר סמית' (מדנבר)
למה? כדי להוריד את ה20 מיליון דולר משכורות של וויליאמס וג'יימיסון מהספרים כבר בקיץ. קניון מארטין הוא שחקן (וחוזה) גמור ואילו את ג'יי אר יוכלו - אם ייבנה שם משהו בקיץ - להשאיר על חוזה סביר כקלעי חוץ מהטובים בליגה. בדנבר גם ככה לא מעוניינים בו.
מילווקי באקס:
נותנים: ג'ון סאלמונס (לדנבר)
מקבלים: מוריס וויליאמס (מקליבלנד)
למה? כי גם במילווקי מבינים שההחתמה של כמות כזו גדולה של סווינגמנים הייתה טעות, בעוד שהפציעה של ברנדון ג'נינגס הוציאה להם את כל האוויר מהמפרשים כשקיאון דולינג נשאר שם הרכז היחיד הסביר. אם וויליאמס לחזור לשחק כמו שהוא יודע הוא יוכל להיות שחקן שישי מצוין גם כשג'נינגס יחזור, ואם לא - הוא כנראה ייצא מהחוזה שלו בקיץ הקרוב, כשיחד עם החוזה העצום הנגמר של מייקל רד ישאיר את הבאקס עם מספיק מקום להחתים שחקן נוסף מתחת לתקרת השכר.
******************************
בצד השני של הכרמלו טרייד, נמצאת ניו ג'רזי (בקרוב ברוקלין) אשר אמנם ירדה מהרעיון של כרמלו, אך עדיין מחפשת להתחזק בעמדה מספר 3. השם האחרון שעלה בהקשר שלה הוא של אנדריי קירילנקו (הבעלים של ניו ג'רזי, מיכאיל פוחורוב, הוא הבעלים הלא-אמריקאי הראשון בליגה, והוא ישמח להביא את קירילנקו הרוסי לקבוצה שלו) אשר בתחילת העונה כמעט עבר מיוטה, ושמו נמצא בכותרות באופן תכוף.
טרייד 3:
מעורבות: 4 קבוצות: ניו ג'רזי, יוטה, מינסוטה, דטרויט
ניו ג'רזי נטס:
נותנים: טרוי מרפי ויוהאן פטרו (לדטרויט)
מקבלים: אנדריי קירילנקו (מיוטה)
למה? כי מרפי גם ככה יושב עכשיו בבית וממתין לקבוצה שתיקח את החוזה (הנגמר) שלו, כי פורחורוב ישמח לקבל אליו את הקלאצ'ניקוב לקבוצה, והוא, מצידו, ישמח לעזוב את יוטה סוף סוף.
דטרויט פיסטונס:
נותנים: ריפ המילטון (ליוטה) וטיישון פרינס (למינסוטה)
מקבלים: טרוי מרפי ויוהאן פטרו (מניו ג'רזי)
למה? דטרויט מקבלים כאן הקלה כלכלית עצומה, גם בטווח הקצר (מקבלים 15 מיליון במשכורות השנה לעומת 23 שעוזבים אותם) וגם בטווח הארוך (החוזה של המילטון נמשך עוד שלוש שנים על סך 12 מיליון כל שנה, לעומת של פטרו, שקצר בשנה ועולה רק 3 מיליון כל עונה). הפיסטונס מפרקים כל זכר לקבוצה הגדולה של תחילת העשור, וגם אם החוזים של בן גורדון וצ'ארלי וילנואבה תקועים להם, זה עדיין עדיף על 4 חוזים גבוהים. יבנו שם מסביב לגורדון-סטאקי-וילנואבה-מונרו, ויקוו לסמול פורוורד מהדראפט.
מינסוטה טימברוולבס:
נותנים: מארטל וובסטר (ליוטה)
מקבלים: טיישון פרינס (מדטרויט)
למה? למעשה יש כאן הצדקה כלכלית ומקצועית יחד. מצד אחד במינסוטה ישמחו שפרינס ייתן קצת ניסיון וטיפים לקבוצת הצעירים בעיר, וילמד אותם גם דבר או שניים על הגנה. במקביל, הם ישמחו לראות את החוזה של וובסטר - שנמשך עוד שלוש שנים - יורד מהספרים, לעומת החוזה של פרינס שנגמר בקיץ הקרוב (ואולי אפילו יקנו את החוזה שלו ויתנו לו ללכת לקונטנדרית, דאלאס למשל תשמח לקחת אותו). וובסטר הוא שחקן טוב, אבל ההשתלבות שלו היא חלקית בלבד, גם בגלל פציעה שעבר וגם בגלל עומס בעמדות 2-3 של מינסוטה (ביזלי, ג'ונסון, אלינגטון, ברואר וכו')
יוטה ג'אז:
נותנים: אנדריי קירילנקו (לניו ג'רזי)
מקבלים: ריפ המילטון (מדטרויט), מארטל וובסטר (ממינסוטה)
למה? יוטה ממקסמים את התמורה שלהם על קירילנקו, בדמות שני שחקני כנף שחסרים לקבוצה חסרת העומק. המילטון כבר היה שם עם דטרויט כמה פעמים, וישמח לשתף שוב פעולה עם רכז טהור כמו וויליאמס, ו-ובסטר יספק להם את קליעת החוץ שחסרה להם מאז שקורבר עזב. אמנם החוזים שלהם נמשכים עוד לא מעט זמן, אבל המילטון ו-וובסטר הם שחקנים שמתאימים לשיטה של יוטה (וגם כך, יוטה היא לא קבוצה שנוטה לעשות יותר מדי שינויים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה