ברוח גל סיכומי העשור ששטפו אותנו לפני איזה חודשיים, התחלתי פרוייקט שעלה בשלבים לפורום NBA ומכללות בו בחרתי את חמשת השחקנים המשמעותיים ביותר לטעמי בעשור האחרון בכל אחת מחמש עמדות הכדורסל. אני בכוונה כותב משמעותיים ולא טובים, מכיוון שחלק מהשחקנים האלו יותר מגלמים איזו תופעה שהשפיעה על הליגה, ופחות יצרו את האימפקט הזה בעצמם. הבחירות, אם לא מיותר לציין, סובייקטיביות לחלוטין ואתם מוזמנים להביע את דעתכם עליהן כאן או להצטרף לפורום ולדסקס דברים שם.
5. מאנו ג'ינובילי
הישגים קבוצתיים:
זכה באליפות ב-2003, 2005, 2007 עם סן אנטוניו
הישגים אישיים:
השחקן השישי של העונה ב-2008.
חמישיית הNBAהשלישית ב-2008
אולסטאר ב-2005.
עונת השיא: 2008 עם סן אנטוניו 19.5 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים
אחד מהסמלים הגדולים של הקבוצה של סן אנטוניו בעשור הזה. היה סמל ללא מעט מגמות שראינו – חזרתו של הגארד מהספסל – שנחשב בדטרויט של 'הבד בויז' ושתי האליפויות לחשוב מאד - להיות שחקן מרכזי (בחמש השנים האחרונות של העשור כל הזוכים בתואר השחקן השישי של העונה היו גארדים כאלה. גם השנה המועמד הראשי לזכיה בתואר – ג'מאל קרופורד מאטלנטה – הוא בדגם הזה), וכמובן לפלישה הלא-אמריקאית (כלומר לא ארה"ב-ית) הגדולה. ג'ינובילי זכה במדלית הזהב עם ארגנטינה ב-2004 כשהוא זוכה בMVPשל הטורניר. המהלך הזה בעצם שם את החותמת הסופית על ג'ינובילי שהפך לשחקן חשוב בליגה.
4. וינס קארטר
הישגים קבוצתיים:
לא הגיע לגמר
הישגים אישיים:
זוכה תחרות ההטבעות ב-2000
חמישיית הNBAהשניה ב-2001
חמישיית הNBAהשלישית ב-2000
נבחר לאולסטאר ב2000-2007
עונת השיא: עונת 2007 עם ניו ג'רזי – 25.2 נק', 6 ריב', 4.8 אס' למשחק.
וינס היה התקווה האמיתית הראשונה של טורונטו, החזיר לאופנה את תחרות כשזכה בה ב-2000 עם דאנקים מדהימים, ואח"כ קיבל פרסום די שלילי כאשר בתחילת עונת 2004-5 עשה 'שביתה איטלקית' ודרש טרייד. טורונטו שלחו אותו לניו ג'רזי, שם שיתף פעולה עם ג'ייסון קיד ועם הזמן חזר להיות אחד הכוכבים הגדולים של הליגה. שנה שעברה, כשניו ג'רזי נכנסה לבניה מחדש היו לא מעט קולות שטענו שקארטר יחזור לסורו, אבל קארטר הפך להיות המנהיג של הקבוצה צעירה הזו. בקיץ האחרון ניו ג'רזי החליטו להעביר את קארטר והחוזה שלו, וקארטר מצא את עצמו באורלנדו.
3. אלן אייברסון
הישגים קבוצתיים:
הגיע לגמר עם פילדלפיה ב-2001.
הישגים אישיים:
MVPב-2001.
מלך הסלים של הליגה ב-2001, 2002, 2005
אולסטאר בכל העשור
חמישיית הNBAהראשונה ב-2001, 2005
חמישיית הNBAהשניה ב2000, 2002, 2003
חמישיית הNBAהשלישית ב-2006.
MVPשל האולסטאר ב-2001, 2005
עונת השיא: 2005 עם הסיקסרס: 30.7 נקודות, 4 ריבאונדים, 7.9 אסיסטים
את הקריירה של אייברסון צריך לחלק לשתיים: הראשונה כוכב העל השני (לצד שאקיל אוניל) בתקופה של פוסט-ג'ורדן. אייברסון נתן השראה ללא מעט אנשים בעולם עם סגנון משחק בלתי מתפשר ועם המון נשמה. החיסרון הפיזי הברור שלו (סה"כ 1.80 וכ-80 ק"ג) יחד עם העובדה שתמיד נלחם לשחק גם בזמן פציעות הפכו אותו לחביב האוהדים בפילדלפיה. והתקופה השניה שבה דעך לאיטו בדנבר, ואח"כ התרסק בדטרויט (מספר המשחקים המצומצם ששיחק בממפיס והחזרה לפילי לא נחשב לצורך הדיון). אייברסון היה הנציג הרועש והלא מתפשר של 'דור ההיפ-הופ' שנכנס לליגה, וגרר אחריו לא מעט תגובות – הן מצד הציבור והן מצד הליגה (למשל קוד הלבוש שהונהג בעשור האחרון, או המזכר שהליגה שלחה בקשר לכדרור של אייברסון). אחרי שהוביל את פילי לגמר החלה בעצם התקופה הפחות טובה בה הסתכסך עם המאמן, אבל תמיד נשאר נאמן לקבוצה. בדנבר התחבר לכרמלו אנתוני, והפך איתו לאחד מהצמדים ההתקפיים הבולטים בליגה. את הפינאלה לעשור עשה בדטרויט, שם הסתכסך שוב עם המאמן על רקע סירובו לעלות מהספסל. אייברסון מקווה לסיים את הקריירה איפה שהחל אותה – בפילדלפיה – ואולי לגיבור המקומי יהיה הפי-אנד.
2. דוויין וייד
הישגים קבוצתיים:
אליפות עם מיאמי ב-2006.
הישגים אישיים:
MVPשל הגמר ב-2006.
מלך הסלים של הליגה ב-2009
חמישייה ראשונה של הליגה ב-2009
חמישייה שניה של הליגה ב-2005, 2006
חמישייה שלישית של הליגה ב2007
חמישיית ההגנה השניה ב-2005, 2009
חמישיית הרוקים ב-2004.
עונת השיא: 2009 עם מיאמי: 30.2 נקודות, 5 ריבאונדים, 7.5 אסיסטים למשחק.
הנציג הראשון של הדראפט הגדול של העשור הזה – דראפט 2003. וייד היה הראשון שהגיע להישגים אמיתיים כשלקח יחד עם שאקיל וצוות מסייע מזדקן אבל מלא לב את מיאמי לגמר, שם הפך פיגור 0-2 לדאלאס לניצחון 4-2 בסדרת הגמר וזכה בתואר הMVPשל הגמר. עם השנים הפך להיות אחד הסקוררים הגדולים בליגה, אבל ללא שאקיל לא יכל לשחזר את ההישג מ-2006.
1. קובי בראיינט
הישגים קבוצתיים:
אליפות עם הלייקרס ב-2000-2002, 2009
הגיע לגמר עם הלייקרס ב-2004, 2008
הישגים אישיים:
MVPב-2008
MVPשל הגמר ב-2009
MVPשל האולסטאר ב-2002, 2007, 2009
אולסטאר בכל העשור
מלך הסלים של הליגה ב-2006, 2007
חמישיית הליגה הראשונה ב-2002-2009
חמישיית הליגה השניה ב2000, 2001
חמישיית ההגנה הראשונה של הליגה ב-2000, 2003, 2004, 2006-2009
חמישיית ההגנה השניה של הליגה ב-2001, 2002
עונת השיא: 2008 עם הלייקרס: 28.3 נק', 6.3 ריב', 5.4 אס' למשחק
אחד משלושה-ארבעה מתמודדים על תואר שחקן העשור, בראיינט היה שייך לשושלת הראשונה של הלייקרס בתור כינור שני לשאקיל אוניל ובשנתיים האחרונות – מאז שהנהלת הלייקרס צירפו אליו את למאר אודום, אנדרו ביינום ולבסוף גם את פאו גאסול – מתחיל לבנות שושלת חדשה, הפעם כשהוא בתפקיד הראשי. הצליח לנער מעליו את פרשת האונס (ממנה יצא זכאי) ואת הצל של הצורך להיות 'הג'ורדן הבא' והראה לקראת סיום העשור סימנים רציניים מאד של התבגרות ומנהיגות. גם היום הוא כנראה אחד משני השחקנים הטובים בליגה יחד עם לברון ג'יימס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה