יום שבת, 15 בספטמבר 2012

סוגרים את השנה - סיכום שנת תשע"ב בהיפ-הופ הישראלי


שנה רביעית ברצף שבה אני מסכם את הנעשה בהיפ-הופ הישראלי, ושנה שלישית ברצף שבה אני לא עושה את זה לבד. ראפרים, די.ג'ייז, מפיקים, שדרים ועוד נמצאים כאן בסיכום הזה, כמו בכל שנה, ביקשתי מהמסכמים לענות על כמה נקודות - שיר השנה, אלבום או מיקסטייפ השנה, לסכם את השנה האישית שלהם ומה הם מתכננים לשנה שמתחילה וגם מה הם לא אהבו בשנה האחרונה ומה הם מאחלים לשנה הקרובה. אז למה לבזבז מילים על הקדמה? בואו נתחיל



לוקץ'
אלבום השנה: מחשב לכל ילד של כהן@מושון,אולי הצמד הכי טוב שהיה בהיפ הופ הישראלי

שיר שאהבתי השנה - איזי - חיים רק פעם אחת,שיר נהדר על ידי אחד האמנים האהובים עליי בארץ


משהו שלא אהבתי השנה - סאבלימינל,אין לי בעיה עם מוזיקת מיינסטרים אבל צריך לעשות אותה טוב,ראה את הסעיף הקודם


מה עשיתי השנה - הרבה מאוד דברים,לא בהיפ הופ אני מקיים את ליין מסיבות הדאבסטפ הכי מצליח בארץ kill the bass וכיכבתי בשתי תוכניות טלויזיה בקומדי סנטרל,האוניברסיטה וקאמבק. בהיפ הופ הוצאתי את האלבום השני שלי "פלטינה" שזכה לחשיפה ולשבחים רבים עם השיר המוכר ביותר מתוך "אצלנו בשכונה" שמתקרב לחצי מיליון צפיות(הקליפ והאודיו ביחד) והוצאתי את האי פי "עלייתו של מלך הפרו" (לחצו על הלינק להורדה חינם), אי פי מאוד הארדקור יחסית לחומרים האחרונים שהוצאתי ובכלל, אפשר לראות מתוך האי פי הזה קליפ לשיר זוז וקליפ לשיר אייל שני נמצא כבר בעריכה.

אני מקווה לעשות עוד הרבה טלויזיה,יש לי עסק שפתחתי לא מזמן של די ג'יים לחתונות,להמשיך עם הליין מסיבות והכי הכי הכי חשוב,מוזיקה והרבה,יש לי כבר אי פי נוסף מוכן והאי פי אחריו חסר בו רק שיר אחד כדאי להיות מוכן,מעבר לזה,יש לי פרוייקט קאנטרי עם סגול 59 ובלי שום קשר אני מתכנן לעשות עוד הרבה קליפים.

הדבר שאני הכי רוצה לראות בהיפ הופ זה את המחזמר ראפ הבלשי המושלם והמדהים של המופע של ויקטור ג'קסון מצליח ומרקיע לשחקים,זה הדבר הכי טוב שראיתי בארץ והם ללא ספק החברה הכי מוכשרים שניתקלתי בהם,אני לקחתי על עצמי לנסות לדחוף את זה בכל צורה שהיא וכמה שיותר(נטו מתוך אהבה,הערכה והערצה לחברה האלה,אין לי שום תמורה אחרת מזה) ואני מקווה שהם יצליחו ובגדול,בינתיים זה כבר נראה טוב עם 5 הצגות שבשתיים האחרונות המקום היה סולד אאוט.





מתן שרון (NRG, ריימז אנד רית'מז)

אלבום השנה על אף מיעוט האלבומים ששוחררו השנה, האיכות היתה ברובה טיפ טופ. גם אלבומים בהפצה מסודרת וגם אלבומי אינטרנט שאמורים לזמזם באזז קטנטן לחבורה של יודעי חן יצאו השנה ברמה מאוד גבוהה ויש תחושה שגם אם אין הרבה תוצרים, יש הרבה עבודה. אפשר רק לקוות לראות את פירות העבודה של השנה הזו בעתיד הנראה והלא נראה לעין. כל הזין. אבל בנתיים.
על אף שכהן את מושון, שבק החדש ושאטגאנז נחרשו אצלי בסיסטם שוב ושוב, הפרס הולך לאחד האלבומים היותר שלמים של השנה, עם ביטים זהב אחד אחד, היפ הופ אנטיליגנטי במכוון מבלי להתנצל וגישת היפ הופ הד מאוד לא קומוניקטיבית. אבל פאק איט, זה אלבום השנה האישי שלי מהסיבה הפשוטה שהוא מזכיר לי בדיוק מה אני אוהב בז'אנר הזה. כן, "אבירי השולחן העגול" הוציאו את "על גלגלי הפלדה", האלבום שהכי נהנתי השנה לחרוש בטיולים ברחובות תל אביב, באמפינג מהאזניות לכל חולף.

שיר שאהבתי קטגורית השירים היא מהקשות של השנה מכיוון שלמרות מיעוט האלבומים, בפן הEP, סינגלים וסתם סאונדקליק, היו רבים ומאוד טובים. אפשר לציין את השיר של סגול עם קול ג'י ראפ כאחד מהרגעים המרגשים להיפ הופ הד הנפוץ (מעט), את "לשבט: לקום" של שב"ק כשיר מרעיד רמקולים שנבנה באטיות ובחשיבה מאומצת לעבר מהפיכה זועמת ואת "לא טוב" של פלד שמסמפל את פורטיס הגדול באופן שרק לפלד יש אנרגיה, וגם מתרגם אותו לאותה מחאה, עוד מלפני אותו קיץ של מחאה.
אבל היו שלושה קטעים שהתבלטו אפילו מעל אלו בעיני. הראשון, אם כבר מחאה, בא מצד שלושה מהאנשים הכי הארדקור בישראל. קוואמי, אביטל תמיר (מבצפר) בראשותו של קלין מציתים כאן אש מטורפת של זעם עם "מהפיכה" המצויין. "היפ הופ" של חסד וטי או בי נגע בי בלב השחור ואני בהחלט חותם על דבריו של חסיד בבית השני (אבל לא על מה שכתב כאן. בחייאת חסיד. שוב טופאק?!). הקטע השלישי למען האמת מעט מותח את הגבולות של מה שמוגדר היפ הופ, אבל מצד שני, זה לא מה שכל הקטעים הטובים ביותר עושים? ויקטור ג'קסון, עוד בימיהם כn.o.d, שיחקו ועבדו עם השפה באופן שלא מספיק ראפרים נוהגים לעשות, לכן מה הפלא ששיר פשוט על אובדן העברית התקנית הופך לקינה יפיפיה עם משפטים כמו " אין מי שיספיד את האמרות והמילים /אין מי שיגיד מילים טובות אודות המונחים", וכל זה יחד עם המגע המבריק והמצחיק של אחד ההרכבים המבטיחים שיש לנו כאן.

מה לא אהבתי השנה בתור מי שמאמין שההיפ הופ במייטבו יכול להיות סגנון מוזיקה אנטלגנטי ומעניין, וגם אם לא אז לפחות מצחיק ומחויך, קצת נמאס לי לשמוע פזמונים קליטים עם וורסים נטולי טעם. זה קיים בעיקר באלו שמתיימרים לכוון למיינסטרים אבל גם בקרב כמה מהראפרים האהובים על כולנו, ווואלק, אין טעם. לא אומר שצריך להתחיל לחפש פתרון לתזות פילוסופיות בראפ, אבל קצת יותר מ"נכנס למסיבה" יכול להיות מאתגר גם עבור אנשי המילים

מה עשיתי סעמק, הרבה. חלוצי מדמן אףאם נשארים במערכה, ויחד עם קולות מהפרקט של בעל הבלוג היקר שכאן, התכנית של אנוכי עם וטאשסקי האיום ממשיכה להיות התכנית היחידה שפועלת באופן רציף בתחנה מאז הקמתה. אה, ובמסגרת התכנית אירחנו את אח של זי.קיי שעשה שיר דיס על כל מני ראפרים וממשיך להציק לכולם בעמוד הפייסבוק שלו.חוץ מזה, בתחילת השנה התחלתי לעבוד ככתב המוזיקה השחורה של NRG, האתר של מעריב. הרבה מים עברו מאז בנהר ובסיום השנה, עם סגירת מעריב, אפשר לקרוא כעשרים כתבות בנושאים שונים שכולם קשורים להיפ הופ (וכולם מרוכזים כאן). ומה עוד? טוב. אז לומד, כותב גם במקומון של מודיעין על מוזיקה, יוצר סדרת מערכוני רשת שאוטוטו תצוץ לאוויר היוטיוב וכותב סדרה קומית עם ראפר שכולכם מכירים. כן, זה גם כולל את התכניות שלי לשנה הקרובה. שינה, אם שאלתם את עצמכם, לא כלולה בתכניות.

מה מצפה? קצת שחרור. זה תהליך שמתחיל להתרחש כבר כמה שנים, אבל רק כשהז'אנר יפעל באופן עצמאי ונטול נסיונות להיות "דומה ל" או "קרוב ל", בלי מאמץ מעושה להתקרב למיינסטרים אלא עם רצון לייצר מוזיקה טובה, הוא אשכרה יגיע לארץ המובטחת ויזכה לקהל יציב ונאמן. ואמרו אמן.




יוחאי דגן (אזור התעשייה)
השנה הנוכחית הייתה מלאה וגדושה בראפ ישראלי משובח מלא מסרים ומנענע ישבנים! הזמנות להופעות ברחבי המדינה שפוצצו לי את האינבוקס הראו שהסצינה חיה ובועטת - וטוב שכך.

האלבום ( בעצם מיני אלבום) שתפס לי את האוזן יצא האמת לא מזמן..אני מדבר עם לוקץ' עם "עלייתו של מלך הפרו". לוקץ' מראה שהוא יכול לגוון ולהביא הארדקור ולא רק להיטים מלאי הומור.


השיר שאהבתי שיצא במהלך השנה הוא של אחד הראפרים האהובים עליי מאז קום המדינה - פלד.

מאז הפרידה הכואבת מאורטגה הוא רק פורח , ולפני כמה חודשים הוציא את "לא טוב" . הארדקור ראפ כמו שאני אוהב ,מסר חזק וברור , וטקסט מרענן כמו תמיד.

מה לא אהבתי השנה - דיסים.
הרבה אמנים וראפרים הוציאו דיבה אחד על השני ואני לא כל כך הבנתי למה (לא הבנתי כי לא התעניינתי כל כך) כן..לפעמים דיסים זה מצחיק ורווי פאנצ'ים...אבל חאלס, פה זה לא הארלם או קווינס..אז למה לא פשוט להוציא מוסיקה טובה נטו?

מה עשיתי השנה.
השנה עשיתי קאמבק לתוכנית הרדיו שבה שידרתי עם עופר אלטנני ברדיו "קול רמלה" לתוכנית קראו "אזור התעשייה" - תוכנית שהביאה היפ הופ משובח מעודכן ואינפורמטיבי . בנתיים אנחנו בפגרה ארוכה ..מי יודע אולי נחזור
קבלו הצצה לבלוג המטורף שעופר היה אמון עליו

התוכניות שלי לשנה הקרובה- לנער את אבק מהטקסטים שלי ישבו במגירה ולהתפוצץ על המיקרופון ...כל כך התגעגתי לזה!

לסיכום של הסיכום..היית יכול להרחיב עוד הרבה ( שבק ס' , נצ'י נצ'י ,אורטגה , סול ג'יי וכו' ) אבל זה לא ייגמר.
אז הייתי מצפה מההיפ הופ והראגיי הישראלי להמשיך לבעוט לתת בראש כי עובדה זה לא משהו שחולף !



דויד מעיין (דאבל קאסט)


אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה: שאטגאנז - סוף עונת החרוזים. חוץ מהשילוב המפתיע והלא צפוי של שי, אורטגה וטונה, יש לזה סאונד כל כך מרענן, ההפקות של טונה הן מעולם אחר, סימפולים מעניינים, הכל עשוי פשוט טוב. כיף גדול.

ראוי לציין גם את האלבום החדש של שבק ס׳, שאני מעריץ גדול שלהם מילדות, וכמו כולם התאכזבתי מ״בום קרנבל״. הם סוף סוף הוציאו אלבום מעולה, עם אמירות חזקות, לצד הרבה צחוקים כמו שרק הם יודעים.
(ואי. פי. קטן ומדהים של ויקטור ג׳קסון/NOD, שאני ארגיש רע עם עצמי אם אני לא אציין אותם פה איפהשהוא, אז הנה)

שיר שאהבתי השנה: לבחור שיר אחד משנה שלמה זה נורא קשה, אבל אם חייבים - פלד - ״לא טוב״, מלווה בקליפ פשוט אדיר. פוגע בול.
ו״עלי באבא״, שי360 עם נצ׳י נץ׳, בשיר פשוט פסיכי לגמרי, אין מילים. (בכלל, שי עשה דברים נהדרים השנה).
ו״עף מכאן״, של לוקץ׳, העיף לי את המוח. מוזר לשמוע אותו כל כך רציני, אבל הוא הצליח לגרום לזה להישמע טבעי. שיר מעולה.
וסול ג׳יי עם ״תן חיוך״ בשיר שבאמת מצליח להעלות חיוך, ומשהו שתחנות הרדיו יכולות להתבייש שהן לא משמיעות.
יצאו ארבעה בסוף. לא נורא.

משהו שלא אהבתי השנה: לא אהבתי את האלבום של 69, לא הסגנון שאני אוהב. אבל שיהיה בהצלחה.

מה עשיתי השנה: במהלך השנה הקלטתי אלבום (״הקופסה השחורה״) ביחד עם דני (פסימיסט) שותפי להרכב ״דאבל קאסט״. שחררנו שלושה שירים שאינם חלק מהאלבום, ועוד קליפ (״הקופסא תגיע״), שגם הוא לא חלק מהאלבום.
והתחלתי לשדר תוכנית במאד מן FM, ״מאיפה זה מגיע״, שלאחרונה התרחבה לשעתיים.  סך הכל נחמד.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה: כרגע מסיימים לעבוד על קליפ נוסף (טיזר קטן כבר יש ביוטיוב), סוף כל סוף לשיר מהאלבום. בנוסף, עובדים על איזה שהוא שיתוף פעולה עם כמה אמסיז צרפתים, מצרפת, ועוד כל מיני דברים מעניינים.
התוכנית העיקרית היא לסיים ולשחרר את האלבום, שנמצא כרגע בשלבי מיקסים ומאסטרינג, ולהתחיל לרוץ.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה: מקווה שיהיה כמה שיותר פורה, שתמשיך להיות עשייה.  ובאופן כללי, מקווה לראות את ההיפ הופ הזה מתרחב קצת, שההופעות יתמלאו יותר ויותר, שתהיה כאן קצת יותר הכרה לאמנים שראויים לה. מה שחייבים לקוות כל שנה, לא?



אוריאל שוורצברג (עד לאחרונה מנהל פורום 'מוזיקה שחורה' המיתולוגי בתפוז)

אלבום/מיקסטייפ- שאטגאנז סוף עונת החרוזים.
מיקסטייפ מופלא, שילוב של שלושה אמסיז שלא חשבתי אף פעם שישתפו פעולה. החיבור עם המוזיקה הישראלית , הראפ הטהור, החיבור בין טונה ,שי ואורטגה , הביטים, הסמפולים. תענוג של כמעט חצי שעה - בלי רגע שבא לך להעביר קדימה. ללא ספק מיקסטייפ- ואפשר להגיד גם - אלבום השנה

שיר השנה - לשבט לקום.
העוצמה, המילים, הרלוונטיות, השבק ס', הכניסה האימתנית של מוקי, ההפקה המדהימה. שיר שנכנס אצלי לרשימת הגדולים של השבק, ללא צל של ספק. שיר השנה שלי ובגדול . והקליפ המדהים שהוא קליפ השנה מבחינתי, כבוד לפלד.

לא אהבתי - לא אהבתי מלא ראפ ששמעתי בעברית, וכמנהל פורום תפוז (לשעבר) יוצא לי להיתקל מידי יום בלינק חדש לעוד ראפר חדש. אפשר להגיד שהרוב רע - ושאני מאחל לאמסיז צעירים הרבה בהצלחה.

רוצה לראות בהיפ הופ הישראלי בשנה הקרובה ? קודם כל - אלבום לפלד. ואחרי שאמרתי את זה,
ארצה כמובן לשמוע עוד ועוד ראפ בעברית, ארצה לראות את האמסיז המובילים מבחינתי ( נצ'י,לוקץ',פלד) תופסים עוד ועוד תאוצה ומגיעים במהירות לעוד ועוד אוזניים. והאמת? אני יום יום שואל את עצמי מה יעשה טוב לראפ בישראל? את התשובה כמובן לא מצאתי, ואני מאחל לכל האמסיז להיות שמחים בחלקם ולא להפסיק לעולם.



טי.או.בי

האלבום שהכי אהבתי השנה היה של השאטגנז אני חושב שהאיכות של השירים מפצה בגדול על  מספר הרצועות המצומצם שהופיעו בפרוייקט

שיר שאהבתי השנה: אהבתי את כל מה שפלד שיחרר.במיוחד את כףכף, הוורס הראשון של נתי חסיד בשיר "היפהופ" היה הבית האהוב עליי השנה


מה שלא אהבתי השנה? לא אהבתי את הדיסים חסרי הטעם בין האמסיז אני מודע לעובדה שלקחתי חלק גדול בזה וזה עדיין לא עושה את זה לדבר פחות גרוע


מה עשיתי השנה? בתחילת השנה הוצאתי מיקסטייפ בשם "כולם שונאים את טיאובי" שזכה לכמות נכבדת של הורדות וקיבל פירגון ענק ברשת אירחתי שם את חסיד,זי קיי,אורטגה,נצ'י נץ',לוקץ' בוסקילז טאלנט דיספליי,דג'וקרו ועוד המון אנשים טובים ומגניבים ואם לא שמעתם עדיין אז עכשיו זה הזמן

מעבר לזה הייתי די שקט מבחינת שיחרורים רציניים אבל עשיתי עבודה גדולה מאחורי הקלעים אני עובד על שיתוף פעולה ענקי על שיר עם אגדת ראפ אמריקאית לאלבום המתקרב שלי "הקוסם מארץ שוף" עובד על פרוייקט קטן עם בוסקילז,ועוד אחד עם בחור מוכשר מהלייבל שלי בשם נתן בן דוייד

הדברים שהייתי רוצה לראות בשנה הקרובה קודם כל:אלבום של פלד ושל זיקיי,די כבר הרגתם אותנו כמה אפשר כבר לחכות! הייתי שמח לראות ראפרים יוצאים מהמשבצת של "מיינסטרים" או "מחתרת" ופשוט מתרכזים בלעשות מוזיקה טובה




נתי חסיד

מה קורה. דוגרי? היפ הופ ישראלי מתחיל לשעמם אותי, מישהו צריך לתת פה קפיצת מדרגה אחרת כל השטויות האלה שהתשקורת הסמולנית כותבת באמת יהיו על אמת. לדוגמא, גיא חג'ג' מ"בלייזר" פרגן לרואו טייפס כמפיקים, אבל על הדרך הוא זרק הערה על זה שראפרים ישראלים פשוט חלשים בחריזה. והוא ממש לא לבד בדעה הזאת, רבותיי. זו הייתה שנה די גרועה מבחינת התפוקה המוזיקלית, אין ספק שאיזי, לוקץ' ונצ'י צוברים יותר ויותר מומנטום (בדגש על איזי, ראבאק, שמישהו ייתן לו כבר פרס ישראל), אבל אלבומים לא יצאו וזה קצת עצוב.

ולכן...
אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה – שאטגאנז – "סוף עונת החרוזים" – הדבר הזה יצא בשקט בשקט, רק למביני עניין ונתן כאפה מעוררת לכל מי שצריך. יש פה ראפ באמת נפלא והפקות שעושות כבוד למוזיקה הישראלית הישנה והטובה מחד ומראות איך עתיד ורוד להיפ הופ הישראלי צריך להישמע מאידך. עם כל הכבוד למפלצות ראפ ותיקות ורעבות כשי 360 (שגם הוציא את אלבומו המוצלח "שלום הייטרז" השנה) ואורטגה (ש"סנדוויץ' פועלים" שלו עדיין יושב חזק אצלי במערכת) – ההצגה כולה היא של טונה. שמראה איך עושים ראפ נגיש ומלא השראה ועל הדרך לוקח את תואר הראפר הטוב בארץ במרחק של יוסיין בולט משאר המתחרים.

שיר שאהבתי השנה – טי.או.בי. הוא מלך, ו"כולם שונאים את טי.או.בי." הוא מיקסטייפ מוצלח שמציג ראפר מגניב כמו שראפר מגניב צריך להישמע. "גג פתוח" הוא שיר השנה שלי, לא רק כי מתארח שם בחור מאוד מוכשר ויפה שאתם עשויים להכיר בבית האחרון ובפזמון (בנוסף ליותם "הנביא" על הבית השני – מה הולך י'גבר?) – אלא כי פשוט מדובר בשיר העברי שהושמע הכי הרבה פעמים מהאייפון שלי. יש מצב שזה אומר משהו.


משהו שלא אהבתי השנה – דיסים. אני לא אשקר, ככל היפ הופ הד גם אני נהנה לשמוע מלחמות בין ראפרים. ונכון, גם סקיי, גם זי קיי וגם טי. או. בי. נתנו בראש השנה בקרב בין האחד לשניים האחרונים. אבל השטויות האלה הן אלו שמעכבות את החשיפה של כל הסצנה הזאת במדיה יותר רחבה. מפיקי תוכניות טלוויזיה ימשיכו להסתכל על ראפרים כקוריוז שאפשר להביא לחמש דקות בתוכנית כדי להסתלבט עליו מבלי שהוא ישים לב.

אה, ובפעם המיליון – חלאס עם הוורסים. תתחילו לכתוב שירים.

מה עשיתי השנה – המשכתי ליהנות מהביקורות המפרגנות על המיקסטייפ שלי "מלך הפ'אנק", הקלטתי שלושה שירים לגרסת הדה-לוקס של אותו מיקסטייפ שתצא בקרוב (עוד שבועיים!) (סתם, לא באמת עוד שבועיים) (אם אתם מכירים את הבדיחה אתם כנראה זקנים כמוני). ברמה הלוקאלית שיתפתי פעולה עם הUndeclared Mayors (הלא הם אור בן דוד ועדי אברהם) בשיר "האירוע", בועז טיון חטף אותי (הבן זונה באמת חטף אותי!) בקליפ של "סיבוב שני" והוצאתי עם רון יזרעאלי את "אני סקסי", שיר אוטוביוגרפי פרי עטי שכתבתי בכבודי ובעצמי עליי. ברמה הגלובאלית, חברתי שוב לחבריי מההרכב "קריסטל לייק"  וצילמנו קליפ לשיר "FAQ" עם מלא בחורות בבגדי ים שגרמו לכל החברים (והלא-חברים) שלי לשאול "אהההההה... למה לא קראת לי יא מאנייק?" (מה אתה חושב יא אהבל, כי רציתי את כולן לעצמי!). הקריסטלים חזרו מסיבוב הופעות שם לא מזמן ומסתבר שבגרמניה לא מעט אנשים מכירים את פרצופי הנאה... אבל הדבר הכי חשוב הוא העבודה על אלבום הבכורה שלי (שחברי הטוב ראף יפיק את רובו). בינתיים אנחנו בשלב הסקיצות ומבלי להכביר במילים – אני הולך להנחית עליכם פצצת אטום (אלא אם פרסי אחר יקדים אותי, או משהו כזה). אני באמת חושב שיש לי פה את הצעד הבא באבולוציה של ההיפ הופ בישראל.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה? – להוציא את גרסת הדה-לוקס של "מלך הפ'אנק", להתפרסם, להיתפס בחדר מלון עם 3 דוגמניות ומספיק קוק כדי לגרום לטוני מונטנה לקום לתחייה, לחזור בתשובה, להתחתן, להיתפס בסמטה צדדית באמצע האקט עם זונה מאלנבי, לחזור בשאלה, לחטוף ברק פעמיים בשני מקומות שונים ולהגיד שלאלוהים אין שום קשר לזה, למות, לקום לתחייה, להוציא את האלבום ולהגיד בראיונות ש"נורא התבגרתי מאז התקופה שבה יצא "מלך הפ'אנק". כן, זה יהיה הספק יפה לשנה הקרובה.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה – התבגרות, ראבאק. לא מזמן עלתה בי המחשבה הבאה: היום שראפרים בישראל יבינו למה טופאק היה ראפר טוב יותר מביגי יהיה היום שבו הם יגרמו לקהל הישראלי להתקרב קצת. כידוע, כמעט כל הראפרים בארץ שמים את ביגי בתור ההשראה הגדולה שלהם ולכן סגנון החריזה שלהם גם מאוד מושפע ממנו. בדגש על הפלואו והפאנצ'ים. אז הנה ניוז-פלאש חברים - זה בדיוק מה שמעניין ת'ביצים של המאזין הממוצע למוסיקה ישראלית. האמת היא שגם אני כבר מפהק מזה. חסרה לי האינטליגנציה הרגשית של טופאק, היכולת הזאת לצאת מהרמקול, לתפוס את המאזין בלב ולגרום לו להרגיש כל מילה. זה מה שעידן רייכל עושה, זה מה שאייל גולן עושה, וזה מה שמירי מסיקה (באמת? זאת הדוגמא שמצאתי? 3 בלילה, תבינו אותי) עושה. וזה האלמנט שגורם לאנשים ללכת לחנות התקליטי... סליחה – תחנת הדלק הקרובה – כדי לקנות את הדיסק. אתם מכירים אמסי שעושה את זה ברמה שלהם? זה מה שהייתי רוצה לראות, אם אתם שואלים אותי? אני שם את הכסף שלי על טונהמן ג'ונס.
ועליי.
בת'כלס.
שנה טובה אנשים, עם הרבה ראפים לעניין.




טונה (טונהמן ג'ונס)
אלבומים, שירים:
אלבומים: שבק ס', פ.א.ר
שירים:"עובדים עלינו" של אקסום הוא שיר נהדר.

מה עשיתי השנה: יצאו כמה סינגלים לרדיו בהם גולת הכותרת הוא החידוש שעשינו למאיר אריאל, חוצמיזה הופענו בכל הארץ ואספנו הרבה חומר חדש, הפקתי כמה קטעים לאלבומים הבאים של נצ'י ושי360
רוצים לדעת מה עוד עשיתי השנה? הכל נמצא פה

מה לא אהבתי בהיפ הופ הישראלי השנה: פזמונים מטומטמים וראפים על מקצבי האוס

מה התכנית שלי לשנה הקרובה: לשבור גיטרה על הבמה ולמכור ביט לריק רוס, או... או לשבור גיטרה על ריק רוס ולמכור ביט על הבמה, טוב נו, הראשון.

הייתי רוצה לראות השנה בהיפ הופ ישראלי:  ראפריות כוסיות עם שכל וביצים של יען
אה, וזה ביט ענק



חיזקי נבון (צלילים בשחור רדיו ירושלים)

אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה: עומרי סגל המכונה "69". בן טיפוחיו של סאבלימינל, ללא ספק הביא השנה לשולחן מנה טובה ואיכותית של היפ הופ. אלבום הבכורה שלו "נלחם בשביל עצמי" הציג לנו לפחות לטעמי, מולטי טאלנט חדש להיפ הופ בארץ. מפיק כותב ומלחין, "מרפרפ" בצורה שלא הייתה מביישת גם את הראפר הכי "הארד קור" בהארלם. יחד עם זאת, האלבום עשיר בביטים חדים וצליל חדשני ופשוט "מפרק" כל רמקול בסביבה. זאת ועוד, 69 לא שוכח לתבלן בהרבה הומור וטקסט חריף, הדוק וקולח – משהו שהיה חסר כאן בסצנה. בקיצור אחלה אלבום, הרבה קומדיה ופאן – אלבום השנה מבחינתי בהיפ הופ הישראלי !

שיר שאהבתי השנה: 
זה מתחלק ל – 2: שני שירים שהכי אהבתי השנה בהיפ הופ הישראלי:
69 – המוסיקה נושמת בי : שיר מעולה. נותן וויב סטייל ד"ר דרה צליל אמיתי ולא "ילדותי", כזה שאחרי שבוע כבר אי אפשר לשמוע אותו. בקיצור שיר ל-פ-נ-י-ם !!!
אני אגיד’ך מה הטריק טייגר וסקיי :  פשוט כיף של שיר אין דברים כאלה !!! כן ירבו שירים כאלה בארצנו הקטנטונת !!!

משהו שלא אהבתי השנה:
הכיוון הים תיכוני משהו שתפס סאבלימינל . לא שאני נגד הז'אנר הנ"ל חלילה, גם לא נגד שילוב בין שני הז’אנרים מאחר ויכולים לצאת דברים יפים. אולם, סאבלימינל זז הצידה מהתבנית האותנטית והמוכרת של ההיפ הופ. למקום שמתאים יותר לקהל היעד של המוסיקה הים תיכונית.  התמסחרות או לא... ? הוא מסוגל להרבה יותר, לפחות לטעמי. אלבום האוסף הכפול שלו אני חושב, היה מה שהציל אותו השנה והזכיר לרבים כמה כיף (!!!) - להאזין לאותם ביטים וסגנון חריזה קולח ושוטף של אחד ממייסדי הסצנה כאן בארץ, בלי כל הסלסולים ברקע. הייתי שמח אם היה חוזר לשירים סטייל - "עיניים להם", "חי מיום ליום", "קלאסית ופרסי", "טורו" ועוד.

מה עשיתי השנה:
תכניתי "צלילים בשחור". המשודרת בימי ראשון בחצות ברדיו ירושלים 101fm מזה כבר שנה וחצי. השקעתי בה את מיטב זמני ומרצי וזו גם הכוונה לשנה הקרובה, להמשיך ולקדם את המוסיקה השחורה ובתוך כך גם את ההיפ הופ בארץ. יחד עם זאת, אני עובד על כמה סטים של היפ הופ כבר זמן מה, מקווה לשחרר אותם בקרוב ו... הקהל יהיה זה שישפוט אם אמשיך בזה או לא (-:

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה:
הייתי רוצה שישקיעו יותר בקליפים, למרות שאין השוואה מבחינת תקציבים כאן בארץ לעומת מה שקורה בחו"ל אבל עדיין, מקווה שתהיה יותר השקעה מהבחינה הוויזואלית.   בנוסף, הייתי רוצה לראות יותר זמרות / זמרי סול ו - R&B  מתוצרת כחול לבן.



דנבר (מפיק מוזיקלי - נמסיס)
אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה: לצערי לא שמעתי אלבום חדש השנה

שיר שאהבתי השנה: TripL & Eliad - Knock Me Off My Feet (Acoustic Version) באמת שיר שגורם לך לגוש בגרון

משהו שלא אהבתי השנה: שיש בסצנת ההיפ-הופ המון שינאה וזה ממש קשה ומעציב, צריך לבוא ולהתרכז בדבר אחד והוא לעשות מוסיקה בצורה הטובה ביותר שאפשר זה טוב גם לנו כאמנים/מפיקים וזה הכי טוב לקהל שלנו בסופו של דבר יש לכולנו את אותה המטרה

מה עשיתי השנה: בעיקר ביטים =] יש המון חומר חדש, דברים מקוריים כולם מוזמנים להיכנס לערוץ SoundCloud שלי
ולהתרשם מחומרים חדשים =] השנה עשיתי שיר עם די הרבה אומנים מהסצנה: אליקו, סקיי, טייגר, בלאק ג'ק, ג'אגרנאט (ארבל), כפיר צפריר, פרקש, בן-אל (שהוא גם המעצב מספר אחד)

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה: לחפש ולעבור עם עוד כישרונות חדשים בארץ אני אוהב לעשות מוסיקה בלי לחץ, באהבה ובכיף ועם אנשים חדשים

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה: פחות ממסוחר, יותר מוסיקה , שאנשים יצאו מהמסגרת של התמסחרות




מלי וואן

אלבום מיקסטייפ שאהבתי השנה : לא יצא כזה לצערי

שיר שאהבתי השנה : ללא ספק השיר של סאבלימינל וגד אלבז הכל מלמעלה

משהוא שלא אהבתי השנה חוסר פרגון של אומנים ואנשים מ''סצינת ההיפ הופ''  ולצערי זה רק ממשיך וממשיך ובדרך הזו שאין פרגון ואין תמיכה אחד מהשני ההיפ הופ לא יעלה לעולם


מה עשיתי השנה: הרבה מוזיקה לחו''ל וממשיך לעשות מוזיקה לחו''ל השנה הולכים לצאת הרבה שיתופי פעולה עם אומנים בארץ ובחו''ל האלבום שלי through my beats עומד לצאת השנה בחו''ל ובארץ שבו אני מארח אומנים מאפריקה מארצות הברית מצרפת גרמניה ועוד מקומות בעולם ... והאומנים שישתתפו מהארץ זה שי 360 אלון דה לוקו מור מגידש וטלי מלאכי זה בקצרה חכו יש הרבה הפתעות באלבום ...

מה הייתי רוצה לראות בהיפ הופ הישראלי ? פרגון פרגון פרגון פרגון פרגון מצד אומנים אחד לשני להפסיק לעשות דיסים להפסיק לריב להפסיק להיות עם אגו ואמן וזה יקרה...




תמיר סטפר

אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה: סוף עונת החרוזים של השאטגאנז

שיר שאהבתי השנה: Axum - Pocket Full of Money שיר אדיר, מגניב, קליט, כייפי.

משהו שלא אהבתי השנה: אגו. המון אגו. התחזקות דיבורי השנאה והקליקות של הסצנה. תוקע את כולם, ונראה שאף אחד לא מבין את זה.

מה עשיתי השנה
- הרכב "אלף האיים" שוחרר באופן רשמי לאוויר העולם ושחרר שני קטעים מארסנל מוזיקלי גדול שהתגבש. בנוסף, ההרכב הופיע על במות שונות ובצורות שונות. לאחרונה ההרכב שינה את אופיו וקיבל צבעים חדשים, מקווה בקרוב יוכלו לראות אותם.
- פסטיבל הרחוב השנתי וקידום התרבות במקומות ומדיות שונות.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה
- פרוייקט אומנותי שעוד לא נראה כמוהו ברשת שמאחד מספר גדול של אומנויות לדבר אחד, שלם. יתעסק הרבה במילים, וכך הוא יתחבר גם להיפ הופ, במידת מה.
- המשך עבודה על פרוייקט סולו שקורם עור וגידים בימים אלו.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה
One Love.
את המופע של ויקטור ג'קסון (NOD) ממשיך למכור את כל הכרטיסים למופע החדש שלו
ואת איזי ממשיך להצליח, כל כך מגיע לו.




טדרוס (אקסום)

אלבום השנה - אלבום השנה שלי הוא בעצם שניים:
"מחשב לכל ילד " של כהן@מושון, ו- "סוף עונת החרוזים" של השאטגאנז. הביטים והפקה של כהן ואורי שוחט שמנים
ועסיסיים, הפלואו אולדסקול סטייל "ביסטי בויז פוגשים את דה לה סול" של כהן ומושון תמיד יושב לי טוב באוזן, וכמובן השיר המשותף שלנו איתם ועם פלד "סבבה", שמשלב את כל שלושת העולמות בצורה מושלמת. וכמובן לא נשכח גם את הקליפים המדהימים שלהם, שכל אחד מהם הוא יצירת אומנות מבחינת צילום ומשחקי זויות ומרחב (כולל הקליפ של "סבבה"), פשוט תענוג לעיניים.

ומן העבר השני, שלושה ענקים כל אחד בפני עצמו, חוברים לשיתוף פעולה שמוליד אלבום היפ הופ קלאסי למהדרין.
אורטגה, שי 360 וטונה מצליחים לשלב את הסטיילים הכל כך שונים של כל אחד לחבילה חזקה, עוצמתית, מדויקת מאוד ועם
ניחוח של היפ הופ קלאסי כמו שאנחנו אוהבים, עם השם האלמותי " סוף עונת החרוזים". מופע הלייב של ההרכב הזה, השאטגאנז, הוא גם לדעתי אחד מהופעות ההיפ הופ הכי חזקות באזור. אני אהבתי מאוד, והלוואי עוד כאלה.
נוסיף גם סחתן על האלבום של שי 360, אחת היציאות החזקות השנה עם הפקות מעולות. מברוק עליק יא אריס!

שיר השנה - השנה האחרונה היא לדעתי בסימן המחאה החברתית שהתחילה בקיץ הקודם ורק הולכת ומחריפה, ואפילו
חודרת לתוך ההיפ הופ השנה. בדומה לסינגל האחרון שהוצאנו "עובדים עלינו", שדי מבטא את מה שכולם מרגישים בזמן
האחרון, יצאו די הרבה שירים השנה שהם בסימן התעוררות חברתית כמו "לשבט לקום" של שבק ו- "לא טוב!" של פלד,
שהוא גם הבחירה שלי לשיר השנה. הביט כועס ובועט, הקליפ עצבני ומרתק כמו סרט, והמסר עובר חזק ולא מתפשר, כרגיל אצל פלד. ונציין לשבח את העובדה שהוא ביים וערך את הקליפ בעצמו, ואף נכנס חזק לתחום בימוי הקליפים, כבארסנל שלו (מעבר לכל הקליפים שלו עצמו) יש כבר קליפים לנו (אקסום), לוקץ', שי 360, שבק ס', הדג נחש ועוד. סחתן עליך יא מוכשר!

מה עשיתי השנה - השנה חזרתי חזק לאולפן יחד עם ג'קסון, השותף שלי ב"אקסום", וכבר הספקנו לשחרר שני סינגלים חדשים: "Pocket full of money" ו- "עובדים עלינו" וכמובן יש עוד בדרך, אני עובד על פרויקט חדש עם סול ג'יי (פרטים על זה בקרוב),  הקלטתי כמה שיתופי פעולה עם הוריקיין קתרינה, רבל סאן מקולולוש, אליעד נחום המוכשר בטירוף ועולה חזק מאוד בתחום הפופ, להקת Dub LFO המדהימים ( חכו שתשמעו את האלבום שלהם!), סול ג'יי כמובן (לאלבום שלו בעברית שיוצא ממש בימים אלה), ועוד. במקביל, השתתפתי כזמר אורח בגמר "רוקדים עם כוכבים", הצטלמתי לכמה סרטים ופרסומות (סרט של איתן פוקס,פרסומת למשקפי שמש, וסרט נוסף שהצטלמתי אליו בשם "2 בלילה" של רועי ורנר וירון ברובינסקי יצא לא מזמן למסכי הקולנוע), וגם כמה הופעות בחו"ל ( רוסיה, פריז וקופנהאגן).היתה שנה די מעניינת... :)

התכנית לשנה הבאה הן לשחרר את הפרויקט הבא של "אקסום", (סינגל וקליפ חדש ממש בקרוב), לסיים ולהוציא את הפרויקט עם סול ג'יי, ובמקביל לפתח את תחום המשחק והטלויזיה. מעבר לזה- כול וואחד ומז'לו... :)

מה הייתי רוצה לראות השנה - הייתי רוצה לראות יותר מהקו ההולך ומתחזק לאחרונה של שירים עם דגש על מסר והתעוררות מנטלית. אנשים כבר לא עיוורים כמו בעבר, כולם לאט לאט מבינים עם מי ומה יש להם עסק, וחלק מכח של מוזיקאי מעבר ללעשות שמח וקצב לאנשים, זה גם להגיד לקהל שמקשיב לו את האמת כמו שהיא ולהוביל אותם לחשיבה נכונה ומסקנות נכונות. וכמובן, להמשיך לעשות שמח. אנחנו ישראלים, והכח שלנו הוא בשמחה שאף פעם לא נגמרת!
אז שיהיה חג אקסטרא שמח!! :)

בחרתי שלא להתייחס למה שלא אהבתי השנה, אני מעדיף להתרכז בחיובי ולא בשלילי.

טדרוס.



קרח

אלבום השנה: מחשב לכל ילד של כהן@מושון.

שיר שאהבתי השנה: תקווה סוואג של קור רוח,


משהו שלא אהבתי השנה: הטמבלים האלה מהפרסומת של מקדונלד'ס

מה עשיתי השנה: שחררתי לערוץ היוטיוב שלי ארבעה שירים חדשים(27,הומלס,בלי פילטרים והפלא הירוק) חרא חומר לא נחשב חדש,אולם הוא שוחרר מחדש בערוץ היוטיוב שלי והוא מתוך סרט סטודנטים בשם "חרא חומר" שביים ויצא אחי,אייל כהן. בנוסף לזה התארחתי בהופעות,של נצ'י נץ' וזי קיי, ועם הדיג'יי שלי די גי'יי הונגי פעלתי בסצנת הבאסים והדאבסטפ במסיבות שהופעתי בהן,בת"א ובירושלים. שנה הבאה יהיה יותר מגניב,סמוך עליי

מה התכניות שלי לשנה הקרובה: לעבוד על אלבום בכורה. ולהוציא לפחות קליפ אחד לאחד מהשירים שכבר יצאו ליוטיוב

מה הייתי רוצה לראות: את נצ'י נץ' ואת זי קיי, 2 הראפרים הכי אהובים עליי באופן אישי, מקבלים השמעות בתחנות הרדיו,ושיראו את הקליפים שלהם בערוץ ההוא של קשת שקורא לעצמו ערוץ המוסיקה




אור בן דוד (OBD - Undeclared Mayors)

שנת 2012 היתה מעניינת מאוד  מבחינת ההיפ הופ הישראלי/יהודי פה, הסאונדים מתחילים לנוע אט אט לכיוון הדאב סטפי במקום הדוד גואטה סטייל שכבר מאס בעצמו מעצמו...

אלבום השנה שלי הוא "מחשב לכל ילד" של כהן@מושון שענה על ההייפ לדעתי ואפילו כתבתי עליו לקול הקמפוס 106 אף אם, הוא אגב התעלה ממש בקצת על הפרוייקט המעולה של ה"שאטגאנס" שיצרו סופר גרופ מקומי של אם סיז שיחד ישרדו ולחוד הם בטוח לא יפלו כי הם פשוט טובים מדי...הביטים המעולים בשילוב הליריקס החריפים כמו, ואפילו יותר מסצ'ואן.

שיר השנה שלי הוא תקווה סווג של זיקיי וקור רוח, ביט פסיכי שלכד אותי מההתחלה בעניין, מזכיר לי שיר מהאלבום שלי (אבל לא נקדים את המאוחר), המנונים כבדים על ביטים רועשים זו המהות של ההיפ הופ בשנים האחרונות וזה קולע בול!
הצל"שים שלי לאלו שהצטיינו מוזיקלית השנה הולכים ראשית למלך הפרו (לאחר שכבר עלה) הלוא הוא לוקץ', שממשיך לבסס עצמו כריק רוס הישראלי מינוס הליריקס הגרועים (של רוס), האיפי המושקע שלו הביא חידוש וייחוד לעומת אלבומו האחרון ומי ייתן וימשיך לעשות חייל.
אורי שוחט (או הדוקטור כפי שאני מכנה אותו) הוציא איפי בינלאומי משובח עם קטעים שעושים בית ספר לבית הספר הישן, לא ידוע לרבים אבל רב האלבום שלי הקלטתי אצל הדוקטור ועל הדרך רכשתי השכלה מוזיקלית ומנטור הפקתי ובכלל-ידו של אורי נגעה השנה בים פרוייקטים מקומיים ובינלאומיים שנראה כי חזרה עטרה ליושנה בכל הנוגע למעמדו כמפיק (אשריך!).
אבירי השולחן העגול הושמעו לי לראשונה השנה ותפסו את אוזני במהרה, הפרוייקט שלהם מעולה ואפילו יצא לי להקליט את TUNE על אחד הקטעים לרימיקס של שירו "היפ הופ".
שב"ק ס' הוציאו אלבום שכבר שמתי עליו יד אבל אני צריך לשמוע אותו עוד קצת כדי לגבש חוות דעת, לבינתיים חמרמורת הוא הקלף המנצח שם לדעתי, במיוחד לאחר שראיתי אותם מופיעים איתו בפסטיבל הרגאיי בירושלים.

אין לי שיר שלא אהבתי, כנראה כי בתור מפיק אני משכיח שירים מיותרים ממוחי, נשמע פלצני אבל זה מגיע מהזן בודהיזם ועוזר לתהליך ההפקתי שלי ביצ'ז!

מה אני הספקתי השנה? שיחררתי אלבום אינטרנטי ראשון "ד.י.ר.ט.י"-דפוק יותר רק טוב יותר עליו עמלתי 3 שנים עמוסות, שהופק בעיקר על ידי אנוכי ובניצוחו של אורי שוחט, אותו ניתן לשמוע ולרכוש בחנויות המוזיקה המקוונות (אייטיונס, אמזון ועוד) לא נחתי על זרי הדפנה וישר עברתי לפרוייקט הבא, שעתיד לצאת עד ראש השנה-UNDECLARED MAYORS עם עדי אברהם, שותפי לפשע וMC שתשמעו עליו בשנה הקרובה (מי שטרם) אשר יהיה חינמי ואינטרנטי ויציג הפקות לא שפויות וחוויה תל אביבית שונה מכל מה ששמעתם עד עכשיו.

התארחתי בפרוייקט הבינלאומי המשובח והחלוצי ג'נרס סקילז שגרף ביקורות מעולות וזכה להורדות נכבדות בינתיים.
כמו כן יצא למפיק שבי (SCOTCH DUTS) לעבוד עם עשרות אומנים השנה, בין השמות ניתן למצוא את חסיד, טיון, סגול59, Benyomen, Juda, Lefirst ועוד, פתחתי ביוזמת סטודנטים מוזיקלית במוסד בו אני לומד והשנה ייפתח קורס "הקפת אלבום באולפן" במסגרת לימודי תקשורת, אני רואה בזה הישג מסויים ואהיה מהראשונים ללמוד בו בתקווה שאכתוב על חוויותיי ממנו בהמשך השנה.
אם אתם MC'S שצריכים ביטים- אני הבחור לפנות אליו בתשע"ג!




אורטגה

אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה: "חראקות" של פלד אומנם זה עוד לא יצא אבל בגלל שזה עוד שנייה בחוץ וזה העיף לי את המוח אני מרשה לעצמי לבחור את זה

שיר שאהבתי השנה :  לרקוד של  של טונהמאן ג'ונס

משהו שלא אהבתי השנה: עליית מחירי הדלק  , הכלב של השכנים שכל הזמן מעיר אותי

מה עשיתי השנה:
קנו שיר שלי לסרט הקרוב של אבי נשר שיוצא לאקרנים בקיץ 2013 בנוסף הזמינו אותי לשחק בסצנה עם יובל שרף ואורי חזיקה, חפשו אותי על המסך (:
הופעת עם סקאזי   לכבוד האלבום שיצא והוא הופיע באירופה  איתי על מסכי ענק מול עשרות אלפי אנשים. בהחלט מרגש להגיע לקהל בחו"ל
חגגנו שנה באוויר למאדמאן אף ואני שמח שהתחנה ממשיכה להתפתח ולתת במה לכולם , הראיון שלי לעכבר העיר על התחנה מסביר הכל
הפקתי כמה ערבי הופעות בינהם ערב המייק צ'קהופעות שלי, ואירוח בשלל פסטיבלים בארץ  הופעות של חברים והופעות לנוער מצחיק שבשנה שנתיים האחורנות עוצרים הרבה אנשים  מבקשים להצטלם ברחוב , מישהו קרוע אפילו ביקש שאני אחתום עליו
הוצאנו את סוף עונת החרוזים של שאטגאנז והופענו איתו על הבמות , כיף ענק לעבוד עם טונה ושי.
היו כמה אירוחים מצחיקים ומגניבים בתחנות רדיו
הייתי על המייק בהמון מסיבות דאבסטפ לצד אומנים שהם מהשורה הראשונה בתחום
חוץ מזה סיימתי השנה תואר ראשון אז אני יכול סוף סוף לחזור לעבוד על מוזיקה כמו שרציתי ולא יכולתי בשנים האחרונות
בנתיים שחררתי כמה קטעים מהמיקסטייפ הקרוב קראקספקטיבה

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה : התמלאתי בהמון מוטיבציה והשראה ככה שהכיוון הוא הפצצות בתדירות גבוהה בכל מה שקשור ללקחת את המשחק לשלב הבא...צפו להפתעות ברגיל (:

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה : אנשים טובים שמתמקדים בעיקר ולא בתפל , חוץ מזה סוג של אתר גדול שימקד ויאחד את כל האמ.סיז מפיקי ביטים מפיקי אירועים , שדרנים בלוגרים ו בעצם כל אנשי התעשייה תחת קורת גג אחת...




סידי מאן

אלבום השנה :שאטגאנז – סוף עונת החרוזים

שיר השנה: תקווה סוואג – זי קיי ויון קור באו ביציאה מגניבה לגמרי


משהו שלא אהבתי השנה: יוצא כ"כ הרבה שיט שלא כדאי להתייחס...

מה עשיתי השנה: חזרתי להתעסק עם מה שאני הכי אוהב לעשות וזה רגאיי, כמו שהייתי עושה בתחילת דרכי רק הפעם זה רק בשביל הכיף. הקלטתי כבר כמה שירים ובקרוב אשחרר את החלק המיקסטייפ שנקרא "סידי- פון די רידים" בו אני נותן את ההגשה שלי לרידימים מאוד מוכרים.

תכניות לשנה הקרובה: להוציא את המיקסטיים ולהתחיל לעבוד על הבא.

מה הייתי רוצה לראות בהיפהופ הישראלי: יותר מקוריות ישראלית ופחות חיקויים לארצות אחרות, אנחנו חיים בישראל אז אל תחיו בסרט שאתם במקום אחר...






ארבל (ג'אגרנאט - נמסיס)
אלבום/מיקסטייפ שאהבתי השנה: שאטגאנז והאלבום של אפוקליפסה.

שיר שאהבתי השנה : mi daya של נצ'י וסול ג'יי

מה לא אהבתי השנה:  האלבום של 69..לא בקטע אישי,מוזיקלית נטו,פשוט אין באלבום הזה כלום.

מה עשיתי השנה:
אחרי פגרה ארוכה שילבתי כוחות עם כפיר צפריר,סקיי,טייגר,אורשיי פרקש בלאק ג'ק ודנבר האחד והיחיד ליצור את הפרוייקט של "נמסיס" שמתוכו יצא לי סינגל אחד,השתתפתי ברימיקס לשיר של אליקו ונכון לכתיבת שורות אלו יש שלושה שירים בשלב סופי של עשייה.

מה אני רוצה בשנה הקרובה: מחכה בקוצר רוח להוציא שת"פים עם חברים טובים כמו אפוקליפסה וTOB,להמשיך את הכיוון החיובי שאני נמצא בו כרגע,ובעיקר להנות smile

מה אני רוצה בשביל ההיפ הופ השנה ? שיתפוס יותר תאוצה...מגיע לכולנו.



תומר גרשנמן (ג'יגה ג'וס)

אלבום/מיקסטייפ שאהבתי השנה
אז מבין כל האלבומים שיצאו השנה, נראה לי שאין ברירה אלא לתת את התואר לכהן@מושון, שהוציאו את האלבום 'מחשב לכל ילד' על התפר שבין שבין השנה שעברה לשנה הנוכחית, אבל הוציאו אלבום שלם, קצת קצר אבל לא יותר מדי, ועשו בו עבודה מעולה עם הסאונד הכל כך טוב שלהם והחריזה האופיינית להם. זה עובד, וזה עובד מצוין. כשמסתכלים על האלבום הזה ביחד עם הופעת ההשקה בבלוק, אחת ההופעות הטובות והמושקעות שראיתי בהיפ הופ הישראלי, חייבים להסיר את הכובע. צריך לתת כבוד גם לאבירי השולחן על אלבום נפלא, לפ.א.ר על שני באצ'ים מצוינים, וללוקץ' והמופע של ויקטור ג'קסון שהוציאו אי פי'ז קצרים אבל מספקים שמעוררים תיאבון לחומרים הבאים שלהם.

שיר שאהבתי השנה
בניגוד לקטגוריית האלבומים או המיקסטייפים שהיה לי קצת קשה לחשוב על משהו שבאמת תפס אותי שם, בשירים בודדים היו לא מעט דברים טובים. פלד הוציא סוף סוף את "לא טוב", לוקץ' חזר להארדקור עם 'זוז', המופע של ויקטור ג'קסון המשיכו לשחרר דברים טובים, קלין וקור רוח, כל אחד בנפרד, הוציאו שירים מעולים ("מהפכה" של קלין הוא מועמד רציני בעיני) וגם  Z.K שחרר כמה דברים. אבל הבחירה שלי הולכת ללהקה האהובה עליי, שב"ק ס', בשיר שכנראה לא ייצא כסינגל מהאלבום החדש "פרה פרה", אבל עצם העובדה שהם עשו שיר כזה ב-2012 היה מספיק כדי לגרום לי להתלהב – "מה פתאום". נכון שהוא לא שיר עם מסר בועט כמו הרבה מהשירים האחרים באלבום, אבל כשאני חושב על שב"ק אני חושב קודם כל על הכיף והאנרגיות, ושיר שמתחיל בשורה "מלכי השוף נותנים בראש" מחזיר אותי אחורה לסיבה שמלכתחילה התאהבתי בלהקה הזאת.

משהו שלא אהבתי השנה
אמממ...נורא מתבקש עכשיו להגיד "כל הדיסים האלה", אבל אם קיבלנו מזה שיר כמו 'חלומות שחורים' של זי קיי,  אז זה היה שווה את זה. קשה לי לחשוב על משהו באמת רע, אבל אפשר אולי להגיד שהיה קצת דליל מבחינת הדברים שיצאו. לא שלא יצאו דברים חדשים וטובים, מניתי כמה מהם למעלה, אבל כשאני מסתכל על הסיכום שנה שעשיתי בתוכנית שנה שעברה אני זוכר מבול של חומרים ואלבומים שיצאו. השנה היה קצת פחות מזה. אני לא מאשים פה אף אחד, ואי אפשר לצפות מראפרים להוציא אלבום שנה אחרי שנה, אבל כן הייתה  תחושה של וואקום בגזרה הזאת. אפשר להתנחם בזה שהשנה הבאה כנראה תפצה על זה, באופן טבעי. בתקווה, לפחות.

מה עשיתי השנה
בגדול, השנה הייתה שנה שמאוד נהניתי ממנה בכל מה שקשור לתוכנית שלי, Jigga Juice, וזו בהחלט הייתה שנה עמוסה וחשובה לתוכנית. במהלך השנה הזאת הספקתי לשנות את השם של התוכנית, לראיין את  KRS-One, את Onyx ואת שב"ק ס', לחגוג 100 תוכניות בספשל מפוצץ אורחים (ביניהם כהן@מושון ונצ'י נצ') ולארח גם את כותב הבלוג הזה ביחד עם מגישי רדיו נוספים מהסצנה למפגש פסגה. נראה לי מספיק לא?

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה?
ובכן, התוכניות שלי הן...עוד תוכניות, אני מניח. כרגע אני אמנם כותב מגלות בגרמניה, אבל בקרוב מאוד התוכנית צפויה להתחדש ולהמשיך גם מפה וכמובן גם כשאחזור לארץ. כל עוד יש שירים להשמיע, ראפרים לארח ואנדקוטות לשעשע איתן, התוכניות הן אותן תוכניות כמו שנה שעברה וזאת שלפניה.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ הופ הישראלי בשנה הבאה?
הארדקור!!!!
אבל חוץ מזה, יש כמה דברים שאני בהחלט מצפה להם. בראשם האלבום של פלד שאמור לצאת סוף סוף, האלבום של טונה מן ג'ונס שמבטיח הרבה, איליה מן שמתחיל לחזור לעניינים, נצ'י נצ' ולוקץ' שלא מפסיקים לעבוד, וזה רק בשלוף. חוץ מזה, לא הספקתי לראות את "הסיפור הבלשי" של המופע של ויקטור ג'קסון לפני שהגעתי לפה, אז בנימה אישית יותר, אני מקווה לראות גם את זה.

שנה טובה וכאלה!




נצ'י נצ'

אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה לוקץ' - עלייתו של מלך הפרו.
אי.פי נפלא שכיף לשמוע, הייתי עד לעשייתו (ואפילו תרמתי קולות רקע פה ושם) וזה באמת עוד אלבום מצויין לרזומה של לוקץ'.

שיר שאהבתי השנה כהן@מושון - קלאסיקלטת

משהו שלא אהבתי השנה מעדיף להתמקד בעיקר ולא בתפל, ברשותך.

מה עשיתי השנה הוצאתי אלבום בסוף שנה שעברה. עשיתי השקה שאני לא אשכח עוד הרבה זמן. הופעתי עם שקל ברחבי הארץ (ת"א, באר שבע, ראשון לציון, חיפה, מכמורת, עמק חפר, יערות מנשה ועוד..) חוץ מזה ממש בתחילת השנה נפתח באופן רשמי אולפני מאד מאן בבעלות צ'ולו ושקל. אולפן משפחתי חמים ומושקע קומה מעל המאד מאן בתחנה המרכזית. שם מתבשלים חלק גדול מהחומרים של החבר'ה שלנו שהולכים לצאת בשנה עלינו לטובה. דברים גדולים בדרך.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה אלבום חדש. להמשיך עם הבלאגן. ולעשות היסטוריה אם ייצא לי.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה עוד יצירות טובות כמו בשנה שעברה. והכל יהיה על הכיפאק.





בועז גלר:
נראה שדווקא השנה, כאשר כבר כמה חודשים שאני מסכם את כל מה שקורה בהיפ הופ המקומי, קשה לי לעשות סדר ברור ולשים את האצבע על אמן או דיסק שעשו לי את זה בענק. היו המון אמנים שנתנו בראש – ZK, נצ'י, סולג'י, אורי שוחט, לוקאץ', טי או בי, סגול, חסיד, אורטגה ועוד רבים וטובים כך שבהחלט הייתה שנה מעולה מבחינה מוזיקאלית. עם זאת, כשקראתי את הסיכום של שנה שעברה, פתאום הבנתי שרוב השחרורים הגדולים התרחשו כבר לפני לא מעט זמן. כנראה שהזמן טס כשקבורים במשרד.
אז מה כן היה לנו השנה?

הפרוייקט Jenerous Skillz שיצא תחת הלייבלים "יוניק מדיה" ו"נביאים בפינה" הוא כנראה הפרוייקט המשמעותי ביותר מבחינתי, אלבום מעניין וכייפי שמתנגן עד היום אצלי ברכב. בפרוייקט מתארחים המון אמנים מוכרים יותר ופחות, שילוב עולמות של ראפ יהודי מארה"ב יחד עם ראפ בשפת הקודש. למרות שלרוב אני לא אוהב את השילוב של ראפרים ישראלים יחד עם יבאו מחו"ל, דווקא כאן מדובר על פרוייקט מוצלח במיוחד, כאשר כל המשתתפים עושים המון שמח ומוזיקה משובחת. בחירת הביטים חכמה, האמסיז השונים מפגישים עולמות מעניינים ובכלל מדובר בתענוג של פרוייקט. אני מניח שאם היו שואלים אותי על האלבום הטוב ביותר, נניח בעוד חודשיים, כנראה שהייתי מציין קודם את "פרה פרה" של שב"ק. הוא פשוט מעולה, אבל עדיין לא עבר מספיק זמן בשביל שהוא יהיה הכי משפיע מבחינתי.

שיר השנה שלי הוא "סבבה" של כהן את מושון, אקסום ופלד. אין הרבה מה להרחיב. תאזינו לשיר, צפו בקליפ ותבינו על מה אני מדבר. אם לא הבנתם, משהו ממש לא פועל אצלכם נכון ורצוי לבדוק את הנושא בדחיפות.

מבחינה אישית, השנה קיבלתי החלטה קצת כואבת לאגו, החלטה שעד עכשיו קצת קשה לי איתה והיא להשלים עם זה שכנראה הצד בו אני חזק יותר הוא דווקא להאזין למוזיקה, ופחות ליצור אותה בעצמי. השנה הנחתי את המיקרופון בצד ותפסתי מחשב/ קונטרולר/ פיונירים, לפעמים את שלושתם ביחד, ופשוט כתבתי (באתר "להלה טרייב" ו"אפריכאן") שידרתי (בתוכנית "המרפסת" יחד עם דביר "פ'אנקי" בשן האדיר) וניגנתי את המוזיקה שאני אוהב בכל פאב שרק הסכים לקבל אותי. איך הולך לי עם זה? מניח שלא רע. שנים שאני רוצה להיות צד לצד ב"אותו העמוד" יחד עם האמנים המקומיים שאני מאזין להם. מצחיק לראות שזה בסופו של דבר הגיע, רק בדרך קצת אחרת ממה שחשבתי.

מבחינה מוזיקאלית בכל זאת, אספר שהשתתפתי באלבום המעולה של אור (OBD) בן דוד, מפיק ואמסי מחונן שאוטוטו יפרוץ כאן בענק, הוצאתי שיר וקליפ עם ראפר שאני אישית מעריץ, נתי חסיד ועבדתי עם הרכב פ'אנק- היפ הופ סופר מגניב שנקרא "SimplyFly" שלצערי התפרק לאחר פחות משנת עבודה אחת, כשהוא משאיר אותי עם המון חומרים שאני פשוט מת להקליט.

אז כמו שמשתמע מהשנה האחרונה, השנה אני בתקווה אמשיך לנגן בפאבים השונים באזור, אמשיך לעבוד על תוכנית הרדיו ואכתוב כמה שרק אפשר על המוזיקה השחורה בארץ ובעולם. ועם כל זאת שאני פחות מתעסק במוזיקה שאני עצמי יוצר, אל דאגה, בקרוב עוד שירים חדשים עם שילוב כלים חיים,  שזו האהבה שלי כרגע מבחינה מוזיקאלית ועושה לי ממש טוב לעבוד עליה.

אז שתהיה שנת שפע ואסכם רק בבקשה כללית – תמשיכו ליצור. כל אחד בדרכו שלו, תמיד יש איפה לתרום ולחדש.
בועז "טיון" גילר




עידן בן נון

אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה
שאטגאנז סוף עונת החרוזים - שי 360 אורטגה וטונה מאן ג'ונס שלושה אמסיז שאני נורא אוהב התאחדו לפרוייקט אחד שי עם הנסיון והידע, אורטגה על הפלואו, וטונה עם הכריזמה המפורסמת שלו כיף להאזין הייתי רוצה לשמוע עוד דברים כאלה יוצאים

שיר שאהבתי השנה
קרח - בלי פילטרים זיקיי וסיי על ההפקה המוסיקלית. שיר ששמעתי המון פעמים השנה, ותאמינו לי קרח משוגע, קרח ליריקסיסט מעולה, זן נכחד בימינו

משהו שלא אהבתי השנה
השנה הרבה אנשים עברו פסים ונכנסו לפן אישי גם אני חטאתי בזה,עקב אכילס של ההיפ הופ זה אגו ומלא שנאת חינם

מה עשיתי השנה
הוצאתי השנה את 'הולך יחף', האלבום שהקלטתי בגיל 21, הופעתי קצת עם חומרים חדשים, עבדתי על אלבום שלא ברור מה קורה איתו עדיין, התחלתי לעבוד עם דראפט וזיקיי שני תותחים והופעתי מלא עם אורטגה כאיש חיזוקים

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה
קליפים מוסיקה קליפים מוסיקה והרבה כיף... לשרוף במות ולתת קצת תוכן לאנשים, אני מאמין שאפשר וצריך ולהעביר בראפ הרבה יותר

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה
נשמה.




מושיק MBZ

אלבום השנה: האיפי של לוקץ "עלייתו של מלך הפרו", יש סיכוי שאתם לא חושבים כמוני, אבל מבחינתי לוקץ' הוא סטאר עולה, האיפי הזה משקף את התהליך היצירתי והשיווקי שלו, לוקץ' ממשיך למתג את עצמו כראפר-קומיקאי מצליח, ולא מתפשר על האיכות בדרך. עם הפקה מצויינת כהרגלו של אורי שוחט, האיפי הזה נוגע בכל הקצוות שלוקץ' הכי טוב בהם.

שיר השנה: אקסום "pocket  full of money" , כשאנשים מדברים על "לפרוץ את גבולות ה'סצנה' " הם בטח מתכוונים לשירים כאלה, סאבו עם הפקה ברמה בינלאומית, טדרוס וג'קסון ם ליריקס שלא משאיר אף אחד אדיש. אפשר לראות את ההצלחה העולה שלהם ע"י כמות ההופעות בחו"ל של אקסום בשנה החולפת! שיר מדהים שעשוי נכון מא' ועד ת' .

משהו שלא אהבתי השנה: אלבום שנוי במחלוקת שיצא השנה הוא "היצירה שלי" של סאבלימינל.
"40 להיטי ענק" נכתב במדבקה שמעטרת את הדאבל-דיסק. ה"אלבום" הזה הוא לא יותר מאסופה של 40 להיטים שחוזרים על עצמם באותו חוסר מקוריות ושיתופי פעולה שמכוונים לקהל החתונות והבר מצוות. סאבלימינל שוב מוכיח השנה, שמאבן דרך בהיפ הופ הישראלי בפרט ובמוזיקה הישראלית בכלל, הוא הופך עצמו ללא רלוונטי מבחינה אומנותית.

מה עשיתי השנה: השנה הוצאתי מספר מאש-אפים עם ראפרים ישראלים שונים (נצ'י נצ', פלד ואורטגה, תכל'ס, פיטיות' וסגול 59) ומגוון של סטים שהוקלטו לייב ועלו לעמוד הסאונדקלאוד שלי.
תיקלטתי בהרבה מקומות שרציתי לתקלט בהם (רדיו איפיג'יבי, לבונטין 7, החווה של אליק ועוד...) ועבדתי עם הרבה אמסיז מוכשרים מאוד לאורך השנה.
הייתה לי תוכנית קצרה במאדמאן אף.אם, שלצערי לא המשיכה בגלל שאני בחור עסוק מידי.
פיתחתי "מערך שיווקי" חזק בפייסבוק על מנת לקדם את עצמי ואת החומרים שלי, וכמובן כהכנה למיקסטייפ גדול שאני עובד עליו בימים אלו ממש.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה:  חוץ מלסיים את השירות הצבאי , אני מתכנן לסיים את ההקלטות למיקסטייפ שלי, ולעשות לו מופע השקה. להמשיך לנגן במקומות חדשים, לנגן מוזיקה שאני אוהב לקהל עם ראש פתוח. להמשיך לחקור ולחפש אחר ז'אנרים ושילובים מעניינים שאפשר ליצור ביניהם. התחלתי בחודש שעבר ליין של מסיבות שנקרא SKILLZ שאני מקווה שיפרח השנה. והכי חשוב זה לשמור על רוח חיובית ולעשות את כל הדברים האלו בכיף.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ הופ הישראלי בשנה הקרובה: הייתי רוצה לראות יותר אומץ, לראות אנשים שחושבים מחוץ לקופסא, ופורצים דרך אל מחוץ לגבולות ה"סצינה", יש דוגמאות נפלאות  לאמנים שכבר עושים את זה (טונה מאן ג'ונס או ויקטור ג'קסון למשל), הייתי שמח לראות יותר אנשים עם ראש פתוח לכיוונים אחרים.



סול ג'יי
אלבום השנה שלי: שבק ס - פרה פרה. למרות שעוד לא הספקתי באמת להתעמק ולחפור בו כמו שצריך ממה ששמעתי בינתיים עפתי...השבק חזרו, נותנים בראש ומביאים אותה בליריקס פרופר!!

מה לא אהבתי השנה? לא רק השנה, כללית, יותר מדי אמנים מתעסקים בטפל...חברים הקב"ה נתן לנו כשרון לכתוב, לשיר ולדבר אל האנשים שלנו...זה באמת מה שיש לכם להעביר להם?

מה עשיתי השנה? אחרי הרבה עיכובים, התפתחויות והשתבחויות האלבום בעברית פחות או יותר מוכן ליציאה, בתחילת השנה יצא הקליפ הראשון - "מריאנה" ועכשיו יצא גם "תן חיוך" (ממליץ לכם לבדוק את העניין אם עוד לא ראיתם:) בכל מקרה בקרוב ממש (אולי אפילו עוד לפני שהפוסט הזה יפורסם) יוצא עוד קליפ לשיר שנקרא "אצלי בדם" ויש עוד קליפים בעשייה, משהו חייב לקרות!! בקרוב בחוץ
האלבום באנגלית גם מוכן ומחכה לרגע הנכון להתגנב אליכם!

אז התוכניות לשנה הקרובה להמשיך את העשייה, המומנטום והמובמנט שאנחנו עובדים עליו ולהתחיל להפציץ אתכם במלא מוזיקה טובה!!

מה הייתי רוצה לראות בהיפהופ בארץ? עוד טעם ועניין...עוד אמנים שיש להם מה להגיד...פחות אגו, פחות אהבה עצמית, פחות פוזה, יותר כבוד ויותר רגאיי




שי 360


אלבום שאהבתי השנה:
למרות שאני לא אובייקטיבי, אני נהנה מאוד לשמוע את האלבום של שאטגאנז ״סוף עונת החרוזים״. מתחילת הקריירה שלי, אף פעם לא הייתי אחד שמאזין לשירים של עצמו. במקרה של השאטגאנז זה אחרת. היה לי כבוד גדול לעבוד עם טונה ואורטגה. ההפקות שם מעולות, הוורסים של טונה ואורטגה מטורפים. גיליתי שטונה האמסי הכי טוב שאי פעם היה פה וכעסתי שלא הכרתי אותו קודם חחחחח

שיר השנה:
זיקיי - אף אחד
הפקה מעולה, ליריקה חריפה פלואו מדויק. ראיתי את זה גם בהופעה ונהניתי מאוד. שומעים את ה״רעב״ שלו בשיר וזה חזק. מזכיר לי את תחילת הדרך שלי בסצינה בקנדה שהיינו עושים באטלים בלייב כל הערב כי לא היו לנו שירים מוקלטים - זה היפהופ

משהו שלא אהבתי:
קשה להגיד. אני פחות ״בסצינה״ מפעם אז אני לא תמיד מחובר לכל מה שקורה. אבל באופן כללי אני רואה יותר מידיי אנשים שעושים רעש על כלום. מוציאים שיר אחד וישר כותבים: ״הלהיט של המדינה״ או משהו דומה...
קודם לעשות - אחרי זה לדבר

מה עשיתי השנה?
1. הוצאתי אלבום חדש באנגלית - shalom haters וזכיתי להיות הראשון מישראל עם קליפ בAllhiphop ,AOL ו yahoo
2. הוצאתי את האלבום REM Sleep במשוטף עם ראפר טורקי בשם Sirat שזכה להצלחה וביקורות מעולות.
זכיתי להתראיין בטלוויזיה הטורקית מול למעלה מ20 מיליון צופים ולדבר על שיפור יחסים בין יהודים ומוסלמים בעולם
3. זכיתי להופיע ברוסיה פעם ראשונה בחיי
4. עשיתי סיבוב הופעות של 5 הופעות בחוף המזרחי בארה״ב
5. יצא לי אלבום בתור ההרכב ״שאטגאנז״ יחד עם אורטגה וטונה. אחד הפרוייקטים הכי טובים שיצא לי לעבוד עליהם ולהיות חלק ממנו
6. זכיתי לחדש ולהוציא לאור את שירו של יאיר שטרן מייסד הלח״י ״חיילים אלמונים״ לציון 70 שנה לרצח שלו

תכניות לשנה הקרובה:
להמשיך להנות ולעשות את המוזיקה שאני אוהב.כל עוד אני נהנה אני עושה.
יש אלבום חדש צפוי ל 2013 עם אורח ענק!!! הפתעה

מה הייתי רוצה לראות ההיפהופ הישראלי:
יותר שיתופי פעולה, פחות ״מחנות״. לדעתי, אם יהיה יותר איחוד כוחות, ההיפהופ יחזור לסדר היום בתקשורת





אור עמית
שנה לא פשוטה עברה עלינו. אחרי הצפת האלבומים של שנה שעברה, היינו בשנה קצת שחונה מבחינת ריליסים מלאים, אבל הייתה בלי ספק שנה מאד מגוונת.
אלבום\מיקסטייפ שאהבתי השנה – האנדז דאון שאטגאנז. איזה אלבום נהדר. קצר מדי, אבל עובד בכל פעם מחדש. הפקה נהדרת של טונה אבל לא פחות של שי ושל אורטגה, מהמקרים הנדירים האלה שבהם כשרון ואגו של כמה ראפרים שונים באמת מייצר מוצר שגדול מסך חלקיו. אהבה אמיתית למוזיקה, טקסטים נהדרים ומוזיקליות אדירה. מאסטרפיס על אמת. חשוב לי גם לתת מילה טובה להרכב שמבחינתי נתן את פריצת השנה – דאבל קאסט. החבר'ה האלה מיוחדים ברמות אחרות ובעיקר צנועים, הפעם הראשונה ששמעתי מהם משהו הייתה באולפן בשידור חי (לדעתי בספיישל שעשינו בפורים) ומאז יצאו החומרים המוקלטים שלהם והם אדירים. מחכה לראות מה יצא מהחבר'ה האלה.

שיר שאהבתי השנה – עפתי לגמרי על סוף עונת החרוזים, שיר הנושא של האלבום ההוא מלמעלה, אבל אני לא יכול שלא לבחור לשיר השנה את Pocket full of money של אקסום, שאנשים קצת ישנו עליו לטעמי כאן, שיר מעולה שמביא את אקסום במיטבם. ובאמת שיש עוד המון חומרים טובים.

משהו שלא אהבתי השנה – וואו, קשה לי עם הסעיף הזה. מי כותב כאן את השאלות? אה, אני. סבבה. אז ככה: קשה לי עם חוסר הפרגון בין האנשים השונים ואפילו בין ה'סצינות' השונות שהתפתחו בתוך התעשיה הקטנה והצפופה שלנו ממילא. נהוג לחשוב שהחבר'ה שעובדים בצורה יותר 'מחתרתית' הם סנובים שצוחקים על כל מה שיוצא למועדונים (מתוך קנאה, כמובן, בהצלחה המסחרית האדירה של ה'מיינסטרים') אבל ביותר מדי מקרים תראו זלזול דווקא מצד המיינסטרים בחומרים שיוצאים מה'מחתרת' למרות סטנדרטים גבוהים הרבה יותר מבחינת סאונד, הפקות וכדומה. החיכוכים האלה התפתחו לשלל דיסים (חלקם טובים יותר, חלקם פחות) ואפילו למכות פיזיות. מיותר לגמרי ובעיקר לא משרת את המטרות של אף אחד. סתם נאחס.

מה עשיתי השנה – לא מעט בהסתכלות אחורה. הרבה פחות כתיבה, אבל יותר עשיה. המשכתי עם התוכנית במאד מאן FM, עשיתי שלושה ספיישלים – אחד בפורים, אחד ביום העצמאות ואחד בחגיגות שנה לתחנה – הוצאתי שלושה מיקסטייפים של מאש אפים שקיבלו תגובות חיוביות ברובם. התחלתי עם כמה אנשים טובים את פרוייקט מיין סטריט שבא לקדם את ההיפ-הופ הישראלי בכללותו, כז'אנר מוזיקלי כולל, שהוציא עד עכשיו שלושה אוספים חודשיים עם מיטב השירים מהשנה האחרונה וכמובן הרים את פרייקט החנות הוירטואלית הגדולה של ההיפ-הופ בארץ עם למעלה מ-50 אלבומים ומיקסטייפים להורדה. אה, מצאתי גם אהבה חדשה - התקלוט – וזה המקום להודות לאמיר פז וניר ממון מהג'י ספוט שנתנו לי את האפשרות להתנסות בזה בפעמים הראשונות. במישור של הכתיבה התחלתי טור שבועי באתר מיוזיק פייג', שמקבל עד עכשיו אחלה חשיפה. הכרתי עוד אנשים טובים שבאמת אוהבים את המוזיקה הזו ו... זהו.

מה התוכניות שלי לשנה הקרובה – אין לי מושג. כמו ששנה שעברה בסיכום השנה לא ידעתי שאני אקבל כל כך הרבה פרגון על המיקסטייפים ולא צפיתי את 'מיין סטריט' ככה גם עכשיו אני לא יודע לאן זה ייקח אותי, אבל אני בטוח שיהיה מעניין.

מה הייתי רוצה לראות בהיפ-הופ הישראלי בשנה הקרובה – יותר אנשים שפועלים בצורה מאוגדת. אמני פרילאנס זה אחלה, אבל רק שיתוף פעולה יצליח ליצור איזה גרעין אמיתי וטוב של רעיונות, ראינו דברים כאלה מתחילים לקרות בשנה האחרונה ויש הרגשה כאילו ההיפ-הופ באמת מתבגר ומתמסד, במובן הכי טוב של המילה. בינתיים – מיין סטריט זה הדיבור, חברים. בואו לבקר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה